טוליה צבי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Catfisheye (שיחה | תרומות)
Catfisheye (שיחה | תרומות)
שורה 30: שורה 30:
* [http://af.reuters.com/article/worldNews/idAFTRE70L26V20110122 Tullia Zevi, historic Italian Jewish leader, dead], [[Reuters]], January 22, 2011 {{אנגלית}}
* [http://af.reuters.com/article/worldNews/idAFTRE70L26V20110122 Tullia Zevi, historic Italian Jewish leader, dead], [[Reuters]], January 22, 2011 {{אנגלית}}
* [http://www.liberalsocialisti.org/articol.php?id_articol=91 Tullia Calabi Zevi, La mia autobiografia politica] {{איטלקית}}
* [http://www.liberalsocialisti.org/articol.php?id_articol=91 Tullia Calabi Zevi, La mia autobiografia politica] {{איטלקית}}
* [http://www.repubblica.it/cronaca/2011/01/22/news/tullia_zevi-11542155/?ref=HRER2-1 Addio a Tullia Zevi voce dell'ebraismo italiano], ''[[La Republica]]'', 22 gennaio 2011 {{איטלקית}}
* [http://www.repubblica.it/cronaca/2011/01/22/news/tullia_zevi-11542155/?ref=HRER2-1 Addio a Tullia Zevi voce dell'ebraismo italiano], ''[[La Repubblica]]'', 22 gennaio 2011 {{איטלקית}}
</div>
</div>



גרסה מ־00:15, 25 בינואר 2011

טוּליה צבי (Tullia Zevi;‏ 2 בפברואר 1919, מילאנו22 בינואר 2011, רומא) הייתה עיתונאית וסופרת איטלקייה יהודייה, פעילה מרכזית בקהילה היהודית באיטליה, שהוגדרה כ"עמוד התווך" של הקהילה. מ-1983 עד 1998 כיהנה כנשיאת איגוד הקהילות היהודיות באיטליה (Unione delle comunità ebraiche italiane,‏ UCEI).

ביוגרפיה

נולדה במשפחה יהודית אמידה. אביה, ג'וזפה קלבי (Calabi), היה עורך דין נודע ואנטי-פאשיסט מושבע.

למדה פילוסופיה באוניברסיטת מילאנו וכן בקונסרבטוריון.

כאשר קיבלה איטליה הפאשיסטית ב-1938 את חוקי הגזע, שכללו אפליה בוטה כנגד היהודים, שהתה צבי עם משפחתה בחופשה בשווייץ. בעקבות המצב הפוליטי, נדדה המשפחה תחילה לז'נבה ומשם עברה לפריז, שם המשיכה צבי את לימודיה בסורבון. בקיץ 1939 היגרה המשפחה לארצות הברית על סיפון ה"איל-דה-פראנס", שיצאה מלה האבר. צבי המשיכה את לימודיה בבית הספר ג'וליארד ובקולג' רדקליף, ובמקביל, כמו בעת שהותה בפריז, הוסיפה לנגן בנבל למחייתה. בתקופה זו הכירה את פרנק סינטרה ואת לאונרד ברנשטיין, כאשר ניגנה תחת שרביטו.

בניו יורק התחברה צבי לחוגים אנטי-פאשיסטיים, ועשתה את הצעדים הראשונים בקריירה העיתונאית שלה, בין היתר במסגרת ארגון "Giustizia e Libertà" ("צדק וחירות") ובכתב העת "Italy against Fascism", שערכה, ובתוכנית רדיו ששידרה ב-NBC, שכוונה לפרטיזנים האיטלקים. בארצות הברית הכירה את הארכיטקט ומבקר האמנות היהודי-איטלקי ברונו צבי (1918–2000), ונישאה לו ב-26 בדצמבר 1940 בניו יורק. ביולי 1946, לאחר תום המלחמה, שבה לאיטליה עם בעלה. דיווחה כקורספונדנטית ממשפטי נירנברג.

במשך יותר מ-30 שנה – מ-1960 עד 1993 – עבדה צבי ככתבת שטח עבור עיתון "מעריב". בשנות פעילותה דיווחה בין השאר ממשפט אייכמן בירושלים. כמו כן, עבדה ככתבת עבור השבועון "The Jewish Chronicle", עיתון יהדות בריטניה.

משנת 1978 כיהנה כסגנית נשיא איגוד הקהילות היהודיות באיטליה (Unione delle comunità ebraiche italiane,‏ UCEI). כעבור 5 שנים, ב-1983 התמנתה לנשיאת האיגוד – האישה הראשונה שבתפקיד – והחזיקה במשרה זו עד 1998. בשנת 1987 חתמה על האמנה המבססת את היחסים בין ממשלת איטליה והאיגוד.

ב-1992 הכתיר אותה נשיא איטליה לואיג'י אוסקר סקאלפרו (Scalfaro) בתואר אבירת הצלב המפואר (Cavaliere di Gran Croce), הדרגה השנייה במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית.

ב-1998 נבחרה כחברה בוועדה משרד החינוך לבין-תרבותיות וכחברה הנציבות האיטלקית של אונסק"ו. באותה שנה הייתה גם לחברה בוועדה הלאומית לביו-אתיקה, עד 2006.

ב-2007 פרסמה את הביוגרפיה שלה, תחת הכותרת " Ti racconto la mia storia. Dialogo tra nonna e nipote sull’ebraismo" ("אספר לכם את סיפורי. דיאלוג בין סבתא ונכד על היהדות", שכתבה עם נכדתה נתניה צבי.

טוליה צבי נפטרה ברומא ב-22 בינואר 2011, בגיל 91.

קישורים חיצוניים