J

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "ג'יי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ג'יי (פירושונים).
Jj
Jj
Jj
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
Vv Ww Xx Yy Zz

Jאנגלית: Jay [גֵּ'יי]; בספרדית: Jota [חוֹטָא]) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית. מבחינה פונולוגית, האות J מייצגת באנגלית עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי (/IPA: /dʒ), ובשפות כמו צרפתית, האות מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי (/IPA: /ʒ).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה הסימן J הייצוג של האות הגדולה (אות המשמשת בראשית משפט) I. רק במאה ה-16 קבע פטרוס רמוס כי יש הבדל בין האותיות.

בשפה הצרפתית נהגית האות כ-ז' גרושה (כמו ז'אן ולז'אן או ז'ואיף-Juif), באנגלית התפתחה הגייה שונה לאות והיא נהגית כיום כ-ג' גרושה (כמו גּ'וּ - Jew, פרט למילים שמקורן בשפות זרות ואז ההגייה תהיה לעיתים כבשפת המקור). בשפות גרמאניות ובשפות סלאביות נותר צליל האות כ-"י" בדומה לאות I (כמו יוּדֶּה - Jude). בשפה הספרדית מייצגת האות את הצליל "כ" רפה או "ח" (כמו חֶסוּס - Jesús).

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הסימון הבינלאומי הימי של האות J
  • באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "ג'ולייט" (Juliet).
  • ב-ASCII מיוצגת האות על ידי 74 (J) ו-106 (j).
  • בקוד מורס מיוצגת האות על ידי נקודה ושלושה קווים: · - - -
  • התעתיק מאנגלית לעברית לאות J הוא ג' גרושה, אך פעם היו כאלו שנהגו לתעתק את ה-J כ-י' גרושה.
  • בסימון בדגלי קוד הדגל שמייצג J מחולק לשלישים, העליון והתחתון כחולים והאמצעי לבן.
  • בברייל מיוצגת האות כך:

התפתחות האות J[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטו שמי פיניקי יווני אטרוסקי לטיני I לטיני J לטיני J
יד פרוטו שמית יוד פיניקית יוטא יוונית I אטרוסקית I לטינית J לטינית Jj מודרני

משמעויות נוספות של האות J[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא J בוויקישיתוף