SOHO
 | |
| הדמיית אמן של SOHO | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | איס"א / נאס"א |
| מפעיל |
סוכנות החלל האירופית, נאס"א  |
| יצרן |
Matra Marconi Space |
| תאריך שיגור | 2 בדצמבר 1995 |
| משגר | אטלס 2 |
| אתר שיגור |
כן שיגור 39 של נמל החלל קייפ קנוורל |
| אתר משימה | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת |
| מיקום נוכחי | L1 |
| לוויין של | השמש |
| מסלול | הליוצנטרי |
| זמן הקפה | שנה |
| משך המשימה הכולל |
2 בדצמבר 1995 – הווה (28 שנים) |
| משך המשימה | 28 שנים, 6 חודשים ו־17 ימים |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 1,850 ק"ג |
| משקל |
1,850 ק"ג |
| משקל מטע"ד | 650 ק"ג |
| אורך |
4.3 מ' |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 23726 |
| מאגר המידע הלאומי | 1995-065A |
  | |
Solar and Heliospheric Observatory (בקיצור SOHO) היא משימת חלל שמטרתה לחקור את פעילות השמש. הגשושית שוגרה ב-2 בדצמבר 1995 והפכה מבצעית במאי 1996. פרויקט זה הוא פרויקט משותף של סוכנות החלל האירופאית ונאס"א. במקור המשימה תוכננה לאורך חיים של שנתיים, אך הגשושית ממשיכה לפעול כיום (נכון ל-2023) לאחר כ-28 שנים בחלל. בשנת 2009 ניתן אישור להמשיך להפעיל את המשימה עד דצמבר 2012. ב-19 יוני 2013, אושרה המשך המשימה עד ל-31 בדצמבר 2016, בכפוף לבחינה מחודשת של הפרויקט ב-2014,[1] במשך השנים ניתנון אישורים להמשיך את המשימה האישור האחרון ניתן בשנת 2020 והוא האריך את המשימה עד 2022. המשימה צפויה להימשך עד סוף שנת 2025.
מלבד מחקר מדעי בסיסי SOHO משמשת גם לצורך התרעה מוקדמת על הגעתן של סערות מגנטיות העושות דרכן אל כדור הארץ. במשך זמן פעילותה, גילתה הגשושית כ-4,000 שביטים, וזו היא המשימה המצליחה ביותר בהיסטוריה בתחום זה. [2]
בגשושית ישנם 11 מכשירים המנטרים את השמש וצופים בה באורכי גל שונים וכן בתופעות נוספות כגון רעידות שמש, לולאות מגנטיות, להבות, התפרצויות שמש וכן הרכב, מהירות וצפיפות רוח השמש. הגשושית הפכה למקור מידע חיוני בהבנת הדרך שבה השמש משפיעה על סביבתה - מערכת השמש וכיצד היא מייצרת אקלים חללי שעלול להיות מסוכן לאסטרונאוטים בחלל, לחלליות וללוויינים בלתי מאוישים. סכנה מסוימת ניצבת גם בפני מערכות אלקטרוניות רבות על כדור הארץ עצמו, שכן קרינה מהשמש עלולה לגרום לשיבושים במערכות החשמל והתקשורת.
כדי שתוכל לצפות בשמש בלא הפרעה, כלומר בלא שתצטרך להיכנס אחת לכמה עשרות דקות לצד הלילה של כדור הארץ, הגשושית לא מקיפה את כדור הארץ אלא את השמש, בנקודת לגראנז' הראשונה (L1), הנמצאת במרחק 1.5 מיליון ק"מ מכדור הארץ, בה מתקיים שיווי משקל בין כוח המשיכה של כדור הארץ לבין זה של השמש. נקודה זו נעה סביב השמש יחד עם כדור הארץ.
SOHO החלה לשדר נתונים בעת שהשמש הייתה בתקופת המינימום הסולארי - תקופת זמן במחזור הסולארי שבו פעילות השמש נמוכה ומספר כתמי השמש מועט. בהמשך צפתה סוהו בפעילות השמש מתגברת לקראת המקסימום הסולארי ולאחריו צפתה בהיחלשות נוספת. הגשושית סיפקה לפיזיקאים הזדמנות פז לצפות במחזור שמש שלם באמצעות אותו מכשור.
במהלך התצפיות על השמש, בעיקר דרך מצלמת הLASCO, התגלה מספר רב של כוכבי שביט במעברם ליד השמש. חלק ניכר מהתגליות התבצע באמצעות מדענים ואזרחים מרחבי העולם, העוברים על התמונות של SOHO שנגישות לציבור הרחב. SOHO גילה כ-1,000 כוכבי שביט עד שנת 2005. עד דצמבר 2010, התגלו כ-2,000 כוכבי שביט. בספטמבר 2015, מספר כוכבי השביט שהתגלו באמצעות התמונות של SOHO הגיע ל-3,000, בקצב של כ-200 כוכבי שביט בשנה.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של SOHO (באנגלית)- תמונות מהגשושית Soho
- ריכוז הידיעות הנוגעות לגשושית SOHO, באתר "הידען"
- SOHO, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|