אבן שפה
אבן שפה היא קורה קצרה, המוצבת בצידי הכבישים ובדרך כלל מהווה את קצה המדרכה ואת הגבול בין הכביש לבין המדרכה. בדרך כלל מקבעים את אבני השפה אחת בצמוד לשנייה ויוצרים בעזרתן רצועות אבני שפה ארוכות לאורך הרחובות.
בישראל מרבית אבני השפה עשויות מבטון לא מזוין, אך השימוש באבני שפה עשויות מאבן טבעית הופך ונעשה נפוץ יותר במיוחד באזורים בעלי מאפיינים היסטוריים וארכאולוגיים.
איסורים והגבלות חניה או עצירה מסומנים באמצעות צבע על אבני השפה. למשל, אבני שפה הצבועות באדום ובלבן לסירוגין משמען איסור מוחלט על עצירה ועל חניה בקטע המסומן.
מידות אבן שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן השפה המקובלת בשימוש בעבודות סלילה היא בעלת גובה של 25 ס"מ, רוחב של 15 ס"מ ובאורך 1 מטר.
