אדה קלוש (פסל)
_Ede_Kall%C3%B3s_(1889).jpg) | |
| לידה |
17 בפברואר 1866 הודמזוושרהיי, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
11 במרץ 1950 (בגיל 84) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Klein Éliás |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| מקום לימודים |
בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות |
| הושפע על ידי |
Henri Chapu |
  | |
אדה קלוש (במקור אליאס (אליהו) קליין, בהונגרית: Kallós Ede; הודמזוושרהיי, 17 בפברואר 1866[1] – בודפשט, 11 במרץ 1950)[2] היה פסל וצייר דיוקנאות הונגרי-יהודי. יצירותיו מוצבות ברחבי הונגריה. אחדות מיצירותיו ביצע עם הפסל ההונגרי-יהודי אדה טלץ'.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלוש (קליין) נולד כבנם של אלברט קליין וססיליה לובק. הוא למד אמנות בבודפשט ואחר כך בפריז אצל אנרי-מישל-אנטואן שאפו (בצרפתית: Henri-Michel-Antoine Chapu; ספטמבר 1833 - 21 באפריל 1891) היה פסל צרפתי במסורת נאוקלאסית מעט שונה והיה ידועה בשימוש באלגוריה ביצירתו. בהונגריה זכה קלוש להצלחה עם פסלו בשם "דוד" שהוצג בהיכל האמנות בבודפשט. יצירה זו היא תזכורת יוצאת דופן של פיסול בסגנון הנטורליזם (אמנות), שהביאה אותו לקבלת הזמנות רבות לפסלים במרחב הציבורי, הן פסלים דקורטיביים והן מצבות. בנוסף לז'אנרים הפיסוליים שהוזכרו לעיל, הוא צייר גם דיוקנאות, כולל אוטוקאר פרוהסקה (ניטרה, 10 באוקטובר 1858 - בודפשט, 2 באפריל 1927) היה כומר, סופר, פילוסוף, פוליטיקאי, תאולוג, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים, חבר הפרלמנט ונציג בולט של האנטישמיות המודרנית בהונגריה בין שתי מלחמות העולם והבישוף הקתולי של מחוז סקשפהרוואר) ושל האדריכל ההונגרי-יהודי גזה מרקוש. אשתו של קלוש הייתה אטלקה רצ'וב.
עבודותיו הציבוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבודפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (1904) דניאל איראני (גן קארואי)
- (1908) קבוצת פסל מיהאי ורשמארטי (יחד עם אדה טלץ')
- (1939) פרנץ קלצ'יי (כיכר בתיאני)
- (1904) Irányi Dániel (Károlyi-kert)
- (1908) Vörösmarty Mihály szoborcsoport (Telcs Edével)
- (1939) Kölcsey Ferenc (Batthyány tér)
מחוץ לבודפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (1896) פרנץ ארקל (גיולה)[3]
- (1896) נסיך ארפאד (אופוסטסר)
- (1899) פרנץ קלצ'יי (קאריי)
- (1898) ג'רג' בשנאי (נירג'האזה)
- (1904) לאיוש קושוט (הודמזוושרהיי)
- (1908) לאיוש קושוט (מאקו)
- (בסביבות שנת 1925) האנדרטה לזכר מלחמת העולם הראשונה בפילפסאלאש
- (1896) Erkel Ferenc (Gyula)
- (1896) Árpád fejedelem (Ópusztaszer)
- (1899) Kölcsey Ferenc (Nagykároly)
- (1898) Bessenyei György (Nyíregyháza)
- (1904) Kossuth Lajos (Hódmezővásárhely)
- (1908) Kossuth Lajos (Makó)
- (1925) Első világháborús emlékmű Fülöpszállás
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף הבית של "אמנות בהונגריה" Kallós Ede a Képzőművészet Magyarországon honlapján
- לקסיקון ביוגרפי Hódmezővásárhelyi életrajzi lexikon
- לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar zsidó lexikon. 1929
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Művészeti lexikon. Szerk. Éber László. 1. köt. Budapest: Andor Győző, 1935. Kallós Ede l. 521. o.
- Művészeti lexikon.2. köt. Budapest, Akadémiai Kiadó, 1966. Kallós Ede l. 547. o.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדה קלוש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a hódmezővásárhelyi izraelita hitközség születési akv. 10/1866. folyószáma alatt".
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. VII. ker. állami halotti akv. 492/1950. folyószáma alatt.
- ^ Dömötör János: Egy szobor története (Kallós Ede: Erkel). In: Irodalom- és művészettörténeti tanulmányok, 1997