אוטונה אורסאולו
.JPG) | |||||||
| לידה |
993 ונציה, הרפובליקה של ונציה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1032 (בגיל 39 בערך) קונסטנטינופול, האימפריה הביזנטית | ||||||
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה | ||||||
| בן או בת זוג |
Grimelda of Hungary | ||||||
| שושלת בית אוסאולו | |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
אוטונה אורסאולו (באיטלקית: Ottone Orseolo; 992 לערך - 1032) היה הדוכס ה-27 של ונציה. אוטונה כיהן כדוג'ה בין השנים 1009–1026.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטונה היה בנו השלישי של פייטרו אורסאולו השני, שכיהן כדוג'ה. אוטונה ירש את כיסאו של אביו בגיל 16, והיה לצעיר הדוג'ים מאז ומעולם בהיסטוריה של לה סרניסימה.
עוד בתקופת כהונתו של פייטרו, בעת שהקיסר אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה שהה בוורונה, והסכים להעניק זכויות מסחר לרפובליקת ונציה, הוא ביקש מפייטרו לשלוח את בנו השלישי לוורונה. בזמן שהותו בוורונה תמך הקיסר באוטונה כיורשו של פייטרו.
החל משנת 1006 החל פייטרו להכין את בנו לתפקיד דוג'ה, ומינה אותו לדוג'ה משנה לצידו, וזמן קצר לאחר מכן הוריש את רכושו לעניים ולכנסייה, ופרש למנזר. לאחר פירשתו המשיך אוטונה לשלוט בוונציה לבדו.
זמן קצר לאחר מות אביו, בשנת 1008, נשא אוטונה לאישה את מריה, בתו של גזה ואחותו של אישטוון הראשון, מלך הונגריה.
בשנת 1017 נפטר ויטאלה קאנדיאנו, פטריארך גראדו, ואוטונה מינה את אחיו, אורסו, (בנו השני של פייטרו), אשר כיהן באותה עת כבישוף של טורצ'לו לתפקיד הפטריארך, ואת אחיו הצעיר ויטאלה אורסאולו לתפקיד הבישוף שנתפנה.
בעקבות נפוטיזם זה איבד אוטונה את הפופולריות שלו ואת אהדת הציבור, ולאחר שפופו, פטריארך אקווילה גינה את מעשיו, נאלצו אוטונה ואחיו להימלט בשנת 1022 לאיסטריה מאימת ההמון הזועם; אולם בשנת 1023 בזז פופו את גראדו, ובעקבות הביזה קראו תושבי ונציה וגראדו לאוטונה ולאחיו לשוב לוונציה ולגראדו, ובשנת 1024 הכיר האפיפיור יוחנן ה-14 בזכותו של אורסו להיות בישוף גראדו.
מינויים משפחתיים נוספים הביאו להדחתו של אוטונה בשנת 1026 מכיסאו. אוטונה גולח, והוגלה לקונסטנטינופוליס, בה קיבל אותו הקיסר קונסטנטינוס ה-8 בזרועות פתוחות, והעניש את ונציה על ההדחה בביטול זכויות המסחר שהוענקו לעיר בתקופת פייטרו. בשל קשריו הטובים של אוטונה עם קיסר האימפריה הרומית הקדושה, גם הקיסר קונראד השני, מיהר לבטל את זכויות הסחר של הסוחרים הוונציאנים, וגיסו של אוטונה, אישטוון הראשון מלך הונגריה תקף את ערי החוף באזור דלמטיה שהיו בשליטת ונציה וכבש חלק מהן.
זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1032 אולץ הדוג'ה אשר נבחר לאחר הדחת אוטונה, פייטרו בארבולאנו להתפטר, וויטאלה נשלח לקונסטנטינופוליס לקרוא לאחיו הבכור לשוב לוונציה (בינתיים שלט אורסו, ארכיבישוף גראדו בעיר). עם הגעת ויטאלה לקונסטנטינופול הוא גילה כי אחיו על ערש דווי, ואוטונה נפטר זמן קצר לאחר מכן מבלי ששב לוונציה. עם הגעת החדשות בדבר מותו של אוטונה לוונציה, התפטר אורסו מכס הדוג'ה, וקרוב משפחה רחוק, דומניקו אורסאולו (לפי היסטוריון אחר מדובר באח צעיר של אוטונה ואורסו), ניסה את כס הדוג'ה. ההמון הוונציאני התנגד לכך, ובחר את דמוניקו פלאבאניקו לדוג'ה.
בנו של אוטונה, פטר אורסאולו ירש את אישטוון כמלך הונגריה.
