אזור מפורז

האזור המפורז הווייטנאמי שהפריד בין צפון וייטנאם לדרום וייטנאם

אזור מפורז (באנגלית: Demilitarized zone; בראשי תיבות: DMZ או DZ) הוא שטח, בדרך כלל בין שני כוחות צבאיים או יותר, בו אסורה הכנסת צבא או כל פעולה צבאית.

המונח "אזור מפורז", בו אסורה פעילות צבאית אך בכל יתר הבחינות הוא עשוי להיכלל בתחום הריבונות של מדינה כלשהי נבדל מהמונח אזור נייטרלי, שהוא טריטוריה (בדרך כלל בין שתי מדינות) שאינה נכללת בתחום הריבוני של אף אחת מהן, אולם מעוגנת בהסכם כלשהו בין הצדדים בנוגע אליה. שטח שאיננו בריבונות אף מדינה ואף אינו מעוגן בשום הסכם בין מדינות נקרא "טרה נוליוס". למעשה, כל אזור נייטרלי הוא גם אזור מפורז, אולם אזור מפורז אינו בהכרח גם אזור נייטרלי.

דוגמאות לאזורים מפורזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבל הריין

פירוז מנשק גרעיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגישות מיוחדת נודעת ליצירת אזורים מפורזים מנשק גרעיני (Nuclear Weapon Free Zone (NWFZ). על פי פרק 7 באמנה לאי התפשטות נשק גרעיני ((the nuclear Nonproliferation Treaty (NPT) שנכנסה לתוקף ב-1970 לארצות יש את הזכות ליצור אזורים ספציפיים מפורזים מנשק גרעיני. העצרת הכללית של האו"ם אישרה ב-1975 מחדש זכות זו וניסחה קריטריונים לאזורים אלו. בתוכם יכולות הארצות להשתמש באנרגיה גרעינית לצורכי שלום.

כיום ישנם חמישה אזורים כאלה: אמריקה הלטינית והקריביים (על פי אמנת Tlatelolco מ-1967), דרום האוקיינוס השקט (על פי אמנת Rarotonga מ-1985), דרום-מזרח אסיה (על פי אמנת בנגקוק מ-1995), אפריקה (על פי אמנת Pelindaba מ-1966) ומרכז אסיה (על פי אמנת Semipalatinsk מ-2006).

חלוץ בתחום זה היה פוליטיקאי והדיפלומט הפולני אדם רפצקי אשר כבר ב-2 באוקטובר 1957 הציג באומות המאוחדות את תוכניתו המכונה "תוכנית רפצקי" להפיכת מרכז אירופה לאזור חופשי מנשק גרעיני.

אזורים מפורזים בישראל בהווה ובעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורים מפורזים לשעבר על פי הסכמי שביתת הנשק 1949[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות קבעו מספר אזורים מפורזים בין ישראל למדינות ערב שהתייתרו בעקבות מלחמת ששת הימים. בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים היו אזורים אלו מוקדי חיכוך:

בגבול ישראל-ירדן:
- אזור לטרון, רצועת שטח מפורז בעובי של כקילומטר עד שלושה קילומטרים, אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא ירדנית. בשטח זה הוקמו היישובים נוה שלום, מכבים, כפר רות, לפיד ושילת.
- הקו העירוני בירושלים, רצועת שטח שרוחבה עשרות מטרים בסמוך לעיר העתיקה, וכן אזור ארמון הנציב.

בגבול ישראל-מצרים: אזור תל ניצנה

בגבול ישראל-סוריה:
- רמת הבניאס (מקומו של קיבוץ שניר כיום).
- רצועה ממזרח לאגם החולה ומעין משולש גאוגרפי מדרום לו סביב המושבה משמר הירדן ולאחריה רצועת שטח צרה לאורך נהר הירדן (הגבול הבינלאומי לאורך רצועה זו נמתח על הגדה המזרחית של הנהר) המתרחבת מעט בקרבת שפך הנהר לכנרת.
- רצועה ממזרח לאפיק הירדן; ואזור מורדות רמת הגולן בדרום מזרח הכנרת, כולל חמת גדר, עין גב, האון, מעגן (קיבוץ), ותל קציר.