אח"י רהב (צ-73)
 | |
| הצוללת אח"י רהב מגיעה לטקס קבלת הפנים, ברציף הראשי של נמל חיפה, 15 יוני 1960. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | צוללת |
| צי | נקנתה מהצי הבריטי |
| סדרה | הצוללות מסדרת S |
| סדרה קודמת | אין |
| סדרה עוקבת | הצוללות מסדרת T |
| אוניות בסדרה | אח"י תנין ואח"י רהב |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | (Cammel Laird Shipyard (Birkenhead, U.K |
| תחילת הבנייה | 8 במאי 1944 |
| הושקה | 14 במאי 1945 |
| תקופת הפעילות | 2 באוגוסט 1945 – דצמבר 1967 (כ־22 שנים) |
| אחריתה | נמכרה ופורקה |
| מלחמות וקרבות |
 מלחמת ששת הימים |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 715 טון (על מימי),990 טון (בצלילה) |
| אורך | 217 רגל |
| מהירות | 14.75 קשר על מימי, 9 קשר בצלילה |
| עומק צלילה | 360 רגל |
| גודל הצוות | 6 קצינים + 42 חוגרים ובד"א |
| מספר תרנים | 5 |
| הנעה | מנועי דיזל/מנועי חשמל, 2 מדחפים |
| חימוש | 6 צינורות משגרי טורפדו, 12 טורפדו, תותח 4" (102 מ"מ), 3 מכונות ירייה |
אונית חיל הים (אח"י) "רהב" הראשונה הייתה צוללת מדגם S של הצי הבריטי ובהמשך צוללת חיל הים הישראלי.
הצוללת הושקה בשנת 1945. היא נרכשה על ידי חיל הים הישראלי ביחד עם "אחותה" אח"י "תנין" בשנת 1958. שתי הצוללות עברו שיפוץ יסודי במספנה המקורית שבנתה אותן, לפני שהן הוכנסו לסד"כ של חיל הים. בחודש פברואר 1959, בבסיס הצי בפורטסמות' שבאנגליה, עברה הצוללת HMS Sanguine מהצי הבריטי לחיל הים הישראלי, והוסר הלוט מעל שמה החדש: אח"י "רהב".
אח"י רהב בפיקודו של הדר קמחי, הגיעה לנמל הבית החדש שלה בחיפה ביוני 1960, והוצאה מהשרות בדצמבר 1967.
בחירת השם לצוללת[עריכת קוד מקור | עריכה]
השמות אח"י "תנין" ואח"י "רהב" נלקחו משמות שתי מפלצות המתוארות בספר ישעיהו:
עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי-עֹז, זְרוֹעַ ה'--עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים; הֲלוֹא אַתְּ-הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב, מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין.
— ספר ישעיהו פרק נ"א פסוק ט'
את השמות בחר ראש הממשלה דוד בן-גוריון.
הצוללות מדגם "S"[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוללות ה-"S" היו צוללות סיור בגודל בינוני, אשר תוכננו בשנות ה-30. התכנון הוכיח את עצמו כמוצלח ולכן גם במשך מלחמת העולם השנייה המשיכו בבניית צוללות מדגם זה.
נתונים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנעה 2 מנועי דיזל, 2 מנועי חשמל 2 צירים, 2 מדחפים
- הספק על מימי (דיזל) 1900 כ"ס
- הספק תת-מימי (חשמל) 1300 כ"ס
השרות בחיל הים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי השיפוץ וסדרה ארוכה של ניסויי נמל וים עברה הצוללת סדרת אימונים (הנקראת בעגה המקצועית אימוני היבנות) כשהיא מופעלת על ידי צוות ישראלי בפיקוח בריטי. ב-15 ביוני 1960 הגיעה אח"י "רהב" לנמל הבית החדש שלה בנמל חיפה[1].
בעת מלחמת ששת הימים הייתה אח"י רהב בלא כושר צלילה. חומשה בפצצות עומק והופעלה בפיקודו של רס"ן מיכאל ברקאי ככלי שיט נגד צוללות.
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מפקדי הצוללת | |||||
| דרגה ושם | תקופת הפיקוד | פעילות מיוחדת | תמונה | ||
| הדר קמחי | פברואר 1960 עד יוני 1963 |  | |||
| יעקב רענן | יוני 1963 עד מרץ 1967 |  | |||
| מיכאל ברקאי | מרץ 1967 עד דצמבר 1968 |  | |||
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
חלוקת אות צוללן לצוות אח"י רהב לפני הכניסה הראשונה לנמל חיפה, 15 ביוני 1960. -
קציני הצוללת אח"י רהב מברכים בהצדעה בכניסתם לנמל חיפה 15 ביוני 1960.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין.
- רד וצלול - סיפורה של שייטת הצוללות. תחקיר וכתיבה: משה אימבר. עריכה: ש' בינות. עיצוב והפקה: אלתן תקשורת בע"מ. הוצאת עמותת דולפין - יוצאי שייטת הצוללות, 1994.
- אלי שחף דרכה של אחי רהב במערכה (השתתפות במלחמת ששת הימים) מערכות ים חוברת מס 85–86, יולי 1967, ע'45 -46.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על HMS Sanguine באתר Uboat.net
- צוללת של חיל הים הישראלי, יומן כרמל הרצליה 322, 1960.
- „תנין“ ו„רהב“ הגיעו לוואלטה, דבר, 17 במאי 1961
- אורי דן, מאלטה, 15.5.61: הצוללות עגנו במאלטה, מעריב, 2 ביוני 1961
- ספיר משולם וברית אלמוג, דמותו של מפקד - אח"י רהב 1960 2016, 'בין גלים', מאי 2016, עמ' 56.
- יורם בר-ים, מכונאי ראשי בצוללת וקליטת אח"י רהב בחיל הים הישראלי באתר משמר המורשת הימית, 15 בדצמבר 2020.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ „רהב“ הגיעה חיפה, דבר, 16 ביוני 1960
