אי-ספיקה נשימתית
 | |
| מערכת הנשימה | |
| תחום |
רפואת ריאות  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
167981 |
| MeSH | D012131 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
CB41 |
  | |
אי-ספיקה נשימתית או כשל נשימתי (באנגלית: Respiratory failure) היא חוסר יכולת מערכת הנשימה לעמוד בדרישות החמצון, האוורור או הצרכים המטבוליים של החולה. אי-ספיקה נשימתית מרחשת בעקבות פגיעה בריאות שאינן מבצעות שחלוף גזים באופן תקין, וכתוצאה מכך עולה רמת הפחמן דו-חמצני ואילו רמת החמצן יורדת מתחת לטווח התקין.
תסמינים ואבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אי-ספיקה נשימתית יכולה להיות כרונית או אקוטית.
ישנה הבחנה בין שני מצבים של אי-ספיקה נשימתית:
- אי-ספיקה נשימתית מסוג 1 אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית - כשל בחמצון
- אי-ספיקה נשימתית מסוג 2 אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית (עודף פחמן דו-חמצני, עם או בלי היפוקסמיה) - כשל באוורור
סימפטומים של אי-ספיקה נשימתית כוללים עייפות, קוצר נשימה, נשימות מהירות וכבדות וחוסר יכולת לבצע פעולות הדורשות מאמץ.
אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אי-ספיקה היפוקסמית נובעת מחוסר יכולת של מערכת הנשימה לספק רמת חמצן ראויה לדם העורקי. אי-ספיקה נשימתית היפוקסמית מוגדרת במצב שבו רמת החמצן בדם העורקי נמוכה מ-mmHg 60.
אי-ספיקה נשימתית היפרקפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אי-ספיקה היפרקפנית נובעת מבעיית אוורור, ומוגדרת כאשר לחולה יש חמצת נשימתית וערכי פחמן דו-חמצני בדם העורקי גבוהים מ-mmHg 50.
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרבית המקרים מדובר בסיבוך חמור של דלקת ריאות, נאדיות הריאה מודלקות ולכן מתמלאות בנוזל, דבר הפוגע בחילוף הגזים (חמצן ודו תחמוצת הפחמן) המתבצע בתוכן.
גורמי סיכון נוספים לאי-ספיקה נשימתית הם: מחלות רקע כרוניות או גיל מתקדם, עישון, משקל עודף, דלקת סימפונות כרונית או תת-תזונה.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.