איגלו

איגלו (באינוקטיטוט: ᐃᒡᓗ, "בית" או "בית שלג") הוא מחסה הבנוי בדרך כלל בצורת כיפה, העשוי מלבני שלג ומטרתו לתת מחסה זמני לציידים האינואיטים מפני החורף או לשמש כבית קבוע.

איגלו היא מילה בשפת האינוקטיטוט שפירושה "בית". נהוג לכנות בשם זה את הבתים בהם מבלים האינואיטים את החורף, לאחר שבעונת הקיץ התגוררו באוהלים העשויים עורות. האיגלו שימש בעיקר בשטחי קנדה וגרינלנד. אינואיטים אחרים השתמשו בשלג לבידוד בבתים שנבנו מחומרים אחרים. בעבר היו משתתפים בבניית בתי הקרח לקראת החורף כל אנשי הכפר, אך כיום מעטים האינואיטים הגרים בבתים אלה. האיגלו בנוי מלבני קרח וצורתו עגולה. בראשו כיפה ובפתחו מצויה שכבת קרח דקה, המאפשרת כניסת אור. המיטות באיגלו עשויות מגושי קרח, שכוסו בפרוות ועורות. מדפי קרח המותקנים בקירות, משמשים לאחסון כלי בישול, כלי נשק, כלי עבודה ומנורות.

בניית איגלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלג המשמש לבניית האיגלו צריך להיות חזק מספיק להיחתך בצורה של לבנים. שלג מתאים למטרה זו הוא שלג שנערם על ידי הרוח, ונדחס.

האיגלו נבנה על ידי חפירת בור בשלג ובניית הלבנים שמוציאים מן הבור סביבו.

לעיתים נבנית מנהרת כניסה אל האיגלו במטרה למנוע אובדן חום וכניסת רוח כאשר דלת האיגלו פתוחה. בשל היות השלג חומר מבודד, הטמפרטורות בתוך האיגלו גבוהות במידה ניכרת מהסביבה החיצונית.

אם קירותיו הפנימיים של האיגלו מכוסים בעורות של בעלי חיים, הטמפרטורה בתוך האיגלו יכולה לעלות מ-2°C ל-10-20°C.

מבחינה ארכיטקטונית האיגלו הוא ייחודי בכך שניתן לבנות את כיפתו מלבנים נפרדות מבלי לבנות פיגומים או מבנה תומך.