איוו אנדריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוו אנדריץ
Ivo Andrić
לידה 10 באוקטובר 1892
טראווניק, בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ב-בוסניה והרצגובינה העצמאית)
פטירה 13 במרץ 1975 (בגיל 82)
בלגרד, סרביה, יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
מדינה הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יוגוסלבי
מקום קבורה בית הקברות החדש של בלגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר
מקום לימודים אוניברסיטת גראץ, אוניברסיטת וינה, הפקולטה למדעי הרוח ולמדעי החברה, אוניברסיטת זאגרב, הפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה סרבו-קרואטית, סרבית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, רומן, סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
נושאי כתיבה חיים בין מזרח למערב, ריקנות
יצירות בולטות גשר הדרינה, Devil's Yard, O priči i pričanju, Jelena, the Woman Who Is Not, Bosnian Chronicle, Omerpaša Latas, Ex Ponto, Most na Žepi עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1911 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Milica Babić-Jovanović (27 בספטמבר 195824 במרץ 1968) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות (1961)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איוואן "איוו" אנדריץ' או איבו אנדריץ'סרבית בכתב קירילי: Иво Андрић; בסרבו-קרואטית: Ivan Ivo Andrić, ‏10 באוקטובר 1892, טראווניק בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית13 במרץ 1975, בלגרד, יוגוסלביה) היה סופר ומשורר יוגוסלבי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1961. כתיבתו עוסקת בחיים בין מזרח למערב, בריקנות, ובניסיון להתגבר על האבסורד באמצעות האמנות. אנדריץ' היה חבר באקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריץ' נולד להורים ממוצא קרואטי בכפר ליד טראווניק (שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית). שמו המקורי היה איוון, אבל הוא נודע בשם החיבה, איווֹ. כשהיה בן שנתיים נפטר אביו. אמו, שלא יכלה לכלכל את המשפחה, שלחה אותו להתגורר עם משפחתה בווישגראד בבוסניה-הרצגובינה (כיום בשטח רפובליקה סרפסקה), עיר השוכנת על נהר הדרינה. נהר זה התפרסם בעקבות ספרו "גשר הדרינה".

למד בווישגראד, סרייבו, וינה, קרקוב וגראץ. התמחה בהיסטוריה בתחום התרבות הבוסנית תחת השלטון העות'מאני וב-1924 קיבל תואר דוקטור. שמו נקשר בתנועת "בוסניה הצעירה" שלקחה אחריות על ההתנקשות בפרנץ פרדיננד הארכידוכס ב-1914. מאוחר יותר, לאחר המלחמה הפך לדיפלומט ושירת בשגרירויות של בירות אירופאיות.

פרסם סיפורים ומסות, ביניהם: "תולדות טרווניק" (בלגרד 1945), "גשר הדרינה" (בלגרד 1945), "חצר השטן" (1954), "תמרורים לצד הדרך" (פורסם לאחר מותו בבלגרד 1977).

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוו אנדריץ' בוויקישיתוף