אייל (קיבוץ)
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | דרום השרון |
| גובה ממוצע[1] | 76 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 566 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.1% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   אייל  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
| http://www.eyal.org.il | |
אייל (אֱיָל) הוא קיבוץ של הקיבוץ המאוחד באזור השרון סמוך לעיר קלקיליה השייך למועצה אזורית דרום השרון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבוץ אייל הוקם ב-1 בנובמבר 1949 על ידי חלק מחברי גרעין עצמאות[3], עולים ממזרח אירופה, ניצולי שואה מתנועת הנוער "דרור" שעברו הכשרה בכפר סבא. בשנת 1947 עלו הגברים להכין את ההתיישבות בדרדרה, על שפתו המזרחית של אגם החולה. עם חתימת הסכמי הפסקת האש בתום מלחמת העצמאות הובהר שלא תהיה אפשרות לקיים את הקיבוץ בדרדרה ואברהם הרצפלד בחר עבור הקיבוץ את הגבעה מזרחית לרמת הכובש, ניר אליהו וכפר סבא, בה נמצא הקיבוץ עד היום. שמו של הקיבוץ כשם הגרעין המייסד שמשמעו עוז, כוח, אומץ.
רק חלק מחברי הגרעין בחרו להתיישב בקיבוץ והכשרות שהגיעו לקיבוץ בשנת 1950 הלכו כלעומת שבאו. ביולי 1951 תואר הקיבוץ[4]:
- "רוח של עבודה ויצירה נושבת על פניך באזור המנמנם דורות על דורות. המתיישבים הצעירים, שהועברו הנה מקיבוץ דרדרה שבגליל, שנהרס על ידי הסורים, הספיקו גם כאן הרבה. רוחם טובה ואיתנה. הנה, 4800 דונם מעובדים כולם, חבילות חציר נערמות "עד לשמים". המשק מתפתח יפה ובין הצריפים נראים כבר בתי לובן, בתים ממש, שעל מפתניהם משתעשעים, בשעות של פנות־ערב, פעוטים חמודים ילדי המשולש. קיבוץ אייל סובל ממחסור במים. ..."
בשנת 1953 הצטרפו לקיבוץ 60 חברים מתנועת הצופים החלוציים ומספר החברים הגיע ל-120. ביולי 1953 חגגו בקיבוץ את האיחוד בין שני הגרעינים ואת פתיחת הבאר החדשה שפתרה את בעיית המים של הקיבוץ[5]. אולם במהרה עזבו רבים את הקיבוץ שסבל מחוסר בכח אדם ומבעיות כלכליות[6]. העזיבות יוחסו לבעיות חברתיות וכלכליות וגם לבעיות ביטחון בגלל הקרבה לקלקיליה, שהביאה התנכלויות שכללו חדירות, גנבות, נזקים ליבולים ועוד[7]. גם היחסים עם ערביי ישראל בטייבה היו מתוחים[8]. בשנת 1959 הגיע לחזק את הקיבוץ גרעין עולים מצרפת, אך גם הם עזבו תוך זמן לא רב. בשנת 1960 נחנך בקיבוץ באר מים נוסף[9]. בשנת 1962 נשלחו לקיבוץ שני גרעינים נוספים: גרעין של בני קיבוצים מבוססים התארגנו במסגרת צו התנועה לחזק קיבוצים חלשים[10] וגרעין של מחנות העולים[7]. אחרוני החברים הוותיקים עזבו (פרט לשני רווקים שהתעקשו להישאר), ואת מקומם תפסו בני הגרעינים, בוגרי הנח"ל. בשנת 1966 התקיימה במקום ועידה של תנועת הנוער הישראלית "המחנות העולים", שציינה מבחינת חברי הקיבוץ את הלייתה על דרך המלך[7].
בשנת 1966 הוקם צור נתן ליד קיבוץ אייל, וגאל אותו מבדידותו. בשנות השמונים הוקם צפונית לקיבוץ היישוב כוכב יאיר, שהרחיב את ההתיישבות באזור, ומאוחר יותר הוקם היישוב צור יגאל על אדמות המטעים של הקיבוץ. כיום הקיבוץ מופרט.
ענפי המשק[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ מתקיים כיום ממעט חקלאות (גידולי שדה, מטע אפרסמון ואבוקדו, רפת), תעשייה (מפעל ליצור עדשות אופטיות בשותפות עם קיבוץ שמיר, ומפעל ליצור רכיבים בתדרי מיקרו גל), שירותים (לימפולנד, מערכת חינוך לגיל הרך, מכבסה, משרד הנדסי, השכרת מבנים לשימושים שונים) ועבודת חוץ של חבריו. בקיבוץ בריכה שבקיץ 2017 נסגרה לחברי הקיבוץ אורחיהם בלבד.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ היה אחד הקיבוצים הראשונים שעברו תהליך של הפרטה, הנחשב לאחד המוצלחים בתנועה הקיבוצית. כל חבר מרוויח - בקיבוץ או מחוצה לו - על ידי כישוריו וכישרונותיו, ומשלם לקיבוץ מסי קהילה. קיימת מערכת של ערבות הדדית מצומצמת, מערכות חינוך, תרבות ובריאות משותפות. בקיבוץ נמצא קאנטרי בשם: "לימפופו", ומגיעים אליו תושבים מכל אזור השרון והמרכז.
בקיבוץ נמצא מרכז המבקרים של יקב ססלוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אייל- ישעיהו אביעם, קיבוץ אייל יוצא למרחב, מעריב, 23 באוקטובר 1966
חלוצי עמק החולה בדרדרה, 1937
אייל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ הקיבוץ "איל" עלה שנית על הקרקע, דבר, 2 בנובמבר 1949
- ^ שנתיים לקיבוץ אייל, הארץ, 29 ביולי 1951
- ^ חג המים וחג האיחוד הוחגו בקיבוץ אייל, על המשמר, 7 באוקטובר 1953
- ^ מנחם אחידורון, החיים באייל חזרו למסלולם התקין, מעריב, 17 באוקטובר 1956
- ^ 1 2 3 ישעיהו אביעם, קיבוץ אייל יוצא למרחב, מעריב, 23 באוקטובר 1966
- ^ חבלה בחקלאות הערבית-חבלה במשק הלאומי הישראלי, קול העם, 27 בינואר 1954
- ^ ושאבתם מים בששון בקיבוץ אייל, מעריב, 14 באפריל 1960
- ^ הדיון על גידול היישובים, למרחב, 13 בינואר 1963
| ||||||||||||||
