אייל דוד

אייל דוד
מצב שימור
מצב שימור: נכחד נכחד בטבע (EW)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	אייליים
סוג:	Elaphurus
מין:	אייל דוד
שם מדעי
Elaphurus davidianus ‏מילנה-אדוארד, 1866

אייל דוד (מוכר גם בשמו הסיני מילו; שם מדעי: Elaphurus davidianus) הוא מין של אייל. בעבר הייתה תקופה שנכחד בטבע ופעלו לשימורו בשבייה, וכיום יש ממנו 3,000 פרטים בטבע בנוסף ל2,000 בגני חיות.

מאפיינים

הבוגרים מגיעים למשקל 150 עד 200 קילוגרמים. משך ההיריון תשעה חודשים, שלאחריהם נולדים עופר אחד או שניים. העופרים מגיעים לבגרות מינית בגיל 14 חודשים, ולבלות מינית בגיל 23 שנים.

לאייל דוד זנב ארוך, קרניים מסועפות ופרסות רחבות. צבע הפרווה נע בין אדום - חום לאפור. לעופרים נקודות לבנות על הפרווה, הנעלמות עם התבגרותם.

אייל דוד נודע למערב לראשונה במאה ה-19, על ידי האב ארמן דוד, מיסיונר קתולי צרפתי שהיה בוטנאי וזואולוג חובב ופעל בסין בשנות השישים של המאה ה-19. באותו הזמן, שכן העדר היחיד שחי בסין (ובעולם בכלל) בשטח פרטי השייך לקיסר הסיני, והיה מעין שמורת ציד. לאחר שהאב דוד פרסם את תגליתו, מספר איילי דוד הועברו למדינות אירופיות והחלו להתרבות שם. עם זאת, האוכלוסייה בעדר שבסין הידלדלה מאוד, עד שאחרוני האיילים נאכלו על ידי חיילים מערביים ויפנים בזמן מרד הבוקסרים.

לאחר שמת אחרון האיילים בסין, קובצו כל הפרטים מגני החיות באירופה לגן חיות אחד באנגליה, על מנת להקים גרעין רבייה ולהציל את אוכלוסיית המין. לאחר שהתרבו, הועברו בתחילת שנות ה-80 שני עדרי איילים שכללו 40 פרטים בחזרה לסין שם הם חיים בשתי שמורות טבע^{[דרושה הבהרה]} וכן לגני חיות אחרים ברחבי העולם.

כיום אייל זה מצוי בגני חיות ברחבי העולם ובשמורות הטבע בסין. מספרם של איילי דוד בסין מגיע לכ-3,000 ובנוסף יש עוד כ-2,000 פרטים בגני חיות ברחבי העולם, והם ממשיכים לשגשג בשמורות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אייל דוד בוויקישיתוף

• אייל דוד, באתר ITIS (באנגלית)
• אייל דוד, באתר NCBI (באנגלית)
• אייל דוד, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• אייל דוד, באתר GBIF (באנגלית)
• אייל דוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)