איילית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןאיילית
איילית זכר
איילית זכר
איילית זכר
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
תת־מחלקה: Pterygota
סדרה: חיפושיות
תת־סדרה: Polyphaga
אינפרא־סדרה: Scarabaeiformia
משפחה: איליתיים
תת־משפחה: Lucaninae
סוג: Lucanus
מין: איילית
שם מדעי
Lucanus cervus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
חיפושית האייל הזכר
איילית נקבה

איילית (שם מדעי: Lucanus cervus) הוא חרק ממשפחת האיליתיים (Lucanidae).

האיילית נמנית עם החרקים הכי גדולים ובולטים באירופה. הזכר מתאפיין בצבתות גדולות ואדמדמות, הדומות לקרניי אייל ושתנועותיהן מזכירות צבת. אצל היחידים הגדולים יותר אורך ה"קרניים" עשוי להגיע למחצית מן סך אורכו של החרק, שהוא 25–75 מילימטר. הנקבות הן קצת קטנות יותר מהזכרים ואין להן "קרניים". לעומת זאת יש להן "צבת" קטן המשמש להן גם להשגת מזון.

האיילית יכולה לעוף. אצל הזכר, בעת מעוף הציר האורכי הוא משופע וה"קרניים" מורמות לעיל. כשאינו עף, כנפיו מכוסות.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תת-המינים הידועים ביותר הם:

סכנה והגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז אירופה ובדרומה האיילית הפכה לנדירה מאוד. זאת בעיקר בגלל היעלמות כמה מבתי הגידול, במיוחד יערות האלון[1]. האיילית Lucanus cervus נרשמה בדירקטיבת בתי הגידול (Habitats Directive) של האיחוד האירופי משנת 1992 שבהן נדרשות המדינות החברות לציין אזורי שימור מיוחדים להגנה על המינים הרשומים[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איילית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרך הניצול התעשייתי של היערות והרחקת "העץ המת"
  2. ^ Council Directive 92/43/EEC of 21 May 1992 on the conservation of natural habitats and of wild fauna and flora