אלבריגו אבאני
 | ||||
| אבאני, 2007 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
1 בינואר 1963 (בן 61) מאסה שבאיטליה | |||
| שם מלא | אלבריגו אבאני | |||
| גובה | 1.74 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אלבריגו אבאני (באיטלקית: Alberigo Evani; נולד ב-1 בינואר 1963 במאסה) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן טכני בנבחרת איטליה.
אבאני החל את הקריירה במילאן, ושיחק בה לאורך 13 עונות, רוב קריירת המשחק שלו. יחד עם הקבוצה הגיע להישגים מרשימים, בהם שני גביעי אירופה ושלוש אליפויות איטליה. בהמשך שיחק במועדונים נוספים באיטליה, בהם סמפדוריה, רג'אנה וקרארזה. לזכותו של אבאני 15 הופעות במדיה של איטליה, אותה ייצג במונדיאל 1994, בו סיימה במקום השני.
לאחר פרישתו חזר למילאן כמאמן נוער במשך למעלה מעשור. את תפקידו כמאמן נוער המשיך לאחר מכן גם בנבחרות איטליה השונות, שם שימש בתפקידי אימון שונים. כיום הוא משמש כמאמן טכני בנבחרת הבוגרת של איטליה.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבאני החל את דרכו בקבוצת נוער מקומית בעיר הולדתו מאסה, וכבר בגיל 14 הצטרף לאקדמיית הנוער של מילאן. לקראת סיומה של עונת 1980/1981, כאשר מילאן שיחקה בסרייה ב', עלה אבאני לבוגרים וערך הופעת ליגה בודדת. מילאן סיימה במקום הראשון בטבלה והעפילה חזרה לסרייה א', וב-11 באוקטובר 1981 ערך אבאני את הופעת הבכורה שלו בליגה הראשונה, כששיחק כמגן שמאלי מול בולוניה. גם עשר הופעותיו של אבאני באותה העונה לא סייעו למילאן לשרוד בליגה הבכירה, והיא נשרה שוב לליגת המשנה.
בעונת 1982/1983, בעוד קבוצתו בליגת המשנה, תפס אבאני מקום של קבע בהרכב וסיים את העונה עם 35 הופעות (שיא קריירה אישי). מילאן חזרה לסרייה א', וגם שם שמר אבאני על מקומו בהרכב. בעונת 1986/1987 נאלץ אבאני להחמיץ את מירב שלביה של העונה ולהסתפק בשבע הופעות ליגה בלבד, בגלל פציעה קשה שפקדה אותו.
לקראת עונת 1987/1988 הגיע למילאן המאמן אריגו סאקי, שהעריך את יכולותיו המקצועיות של אבאני ואת יכולתו לשחק במספר עמדות לאורך הקו השמאלי. כתוצאה מכך, היה אבאני לאחד משחקני ההרכב הקבועים באותה העונה, ותרם שני שערי ליגה ב-27 הופעות בדרך לזכייה בתואר הראשון בקריירה, אליפות איטליה.
את עונת 1988/1989 פתחה מילאן עם זכייה בסופר קאפ האיטלקי עם ניצחון 3-1 על סמפדוריה, עם אבאני בהרכב. באותה עונה לא הצליחה מילאן לזכות באליפות וסיימה שלישית בלבד, אך רשמה הישג מרשים וזכתה בגביע אירופה לאלופות בפעם השלישית בתולדותיה. מילאן העפילה למשחק הגמר מול סטיאווה בוקרשט, ואבאני ראה מהספסל את קבוצתו מנצחת 4-0 וזוכה בתואר.
במהלכה של עונת 1989/1990 שיחקה מילאן בשני מפעלים אליהם העפילה בזכות הזכייה באליפות אירופה - הגביע הביניבשתי והסופר קאפ האירופי. על אף שלא שותף בגמר גביע אירופה, היה אבאני לחלק משמעותי בזכייתה של מילאן בשני התארים הנוספים. בסופר קאפ האירופי, ששוחק אז בשיטת בית-חוץ, פתח אבאני בהרכב בצמד המשחקים מול ברצלונה. לאחר שהמשחק הראשון בחוץ הסתיים בשוויון 1-1, כבש אבאני את השער היחיד במשחק הגומלין והעניק לקבוצתו את התואר. בגביע הביניבשתי, שם פגשה מילאן את אתלטיקו נסיונל מקולומביה, החליף אבאני את דייגו פוזר בדקה ה-65. דקה אחת בלבד לסיום ההארכה כבש אבאני את שער הניצחון לזכות מילאן, קבע את תוצאת הסיום (1-0) ואף זכה בתואר השחקן המצטיין של המשחק. את העונה סיימה מילאן עם זכייה שנייה ברציפות באליפות אירופה, הפעם לאחר ניצחון 1-0 במשחק הגמר על בנפיקה ליסבון. לאחר שלא שותף שנה קודם לכן, הפעם פתח אבאני בהרכב ושיחק לכל אורך הגמר.
בעונת 1990/1991 שוב סייע אבאני לקבוצתו לזכות בסופר קאפ האירופי, כאשר פתח בהרכב וכבש מול סמפדוריה במשחק החוץ, שער שקבע שוויון 1-1 בסיום. בגומלין שוב פתח אבאני בהרכב, ומילאן ניצחה 2-0 בדרך לזכייה בתואר. מילאן אף השלימה זכייה שנייה ברציפות בגביע הביניבשתי, אך ללא אבאני שלא נכלל בסגל למשחק. הצטרפותו של פאביו קאפלו לתפקיד המאמן עונה אחר כך ביססה את שליטתה של מילאן בזירה המקומית, והיא השלימה שתי זכיות רצופות בתואר האליפות, כולל בעונת 1992/1993 שהייתה העונה ה-13 והאחרונה של אבאני בקבוצה. באותה העונה העפיל עם קבוצתו בפעם השלישית לגמר גביע אירופה, שחנך באותה העונה את מתכונת ליגת האלופות. אבאני לא שותף במשחק הגמר מול אולימפיק מרסיי, בו נוצחה מילאן 1-0 והחמיצה הזדמנות לזכות בתואר.
בסיום העונה, ולאחר 13 עונות במילאן, סיים אבאני את דרכו בקבוצה. בסך הכול ערך אבאני 393 הופעות במדי המועדון, מתוכן 296 הופעות ליגה, וכבש 19 שערים (14 בליגה). הוא זכה עם מילאן ב-12 תארים, מתוכם שישה תארים מקומיים ושישה תארים יבשתיים ובינלאומיים.
לקראת עונת 1993/1994 הצטרף אבאני לסמפדוריה של המאמן סוון-יוראן אריקסון. עונת הבכורה שלו בקבוצה הייתה מוצלחת אישית וקבוצתית, כאשר אבאני השתלב בהרכב הפותח של המאמן השוודי וערך 31 הופעות. סמפדוריה רשמה הישג נאה כשסיימה את העונה במקום השלישי, כאשר רק מילאן ויובנטוס מקדימות אותה. כמו כן, כבר בעונת הבכורה שלו בסמפדוריה הצליח אבאני לזכות עמה בקופה איטליה, תואר אותו לא הצליח להשיג עם מילאן. סמפדוריה פגשה לגמר כפול את אנקונה, והופתעה עם שוויון 0-0 בחוץ בתום המשחק הראשון. בגומלין, הנחצית ראשונה הסתיימה בשוויון 0-0 ולא סימנה את הבאות. עד לסיום כבשה סמפדוריה שישה שערים, והביסה בסיום 6-1 את יריבתה בדרך לזכייה בתואר. בדקה ה-85 כבש אבאני בפנדל את השער שקבע את תוצאת המשחק.
בשתי העונות הבאות שמר אבאני על מקומו כשחקן הרכב, אך סמפדוריה התקשתה לשחזר את הישגיה וסיימה פעמיים רצופות במקום השמיני. בעונת 1996/1997, עונתו האחרונה במועדון, איבד אבאני את מקומו בהרכב ושותף עשר פעמים בלבד בליגה. בסך הכול בארבע עונות במדי סמפדוריה ערך אבאני 93 הופעות ליגה במדיה, בהן כבש פעמיים.
לקראת עונת 1997/1998 עבר אבאני בן ה-34 לרג'אנה, היורדת הטרייה לסרייה ב'. אבאני שיחק במועדון במשך חצי עונה בלבד, בטרם הושאל למחצית השנייה של העונה לקרארזה מתחתית הליגה השלישית. אבאני, שסייע לקבוצה לשרוד בליגה בסיום העונה, פרש בתום העונה ממשחק פעיל בגיל 35.
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריירה הבינלאומית של אבאני החלה בגילאים הצעירים, במדי איטליה עד גיל 21. בשנת 1988 נכלל בנבחרת האיטלקית למשחקים האולימפיים. איטליה העפילה עד לחצי הגמר, אך שם הפסידה בהארכה לברית המועצות. במשחק על מדליית הארד נחלה איטליה הפסד 3-0 לגרמניה וסיימה רביעית בטורניר.
על אף עברו בנבחרות הצעירות והיותו שחקן הרכב במילאן, נותר אבאני מחוץ לזירה הבינלאומית במשך תקופה ארוכה. מעברו של סאקי, מאמנו במילאן, לאימון נבחרת איטליה בנובמבר 1991, הביא להופעת בכורה של אבאני במדי הנבחרת בגיל 28. את הופעת הבכורה ערך כחודש בלבד לאחר מינויו של סאקי, בניצחון הביתי 2-0 על קפריסין במסגרת מוקדמות יורו 1992. במשחק זה, לצדו של אבאני, ערכו הופעת בכורה גם דינו באג'ו ודמטריו אלברטיני. איטליה כשלה לבסוף להעפיל לטורניר הגמר.
במרוצת שלוש השנים הבאות, שותף אבאני בעיקר במשחקי ידידות, שמונה בסך הכול, ובשתי הופעות רשמיות בלבד במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. עם זאת, הוא זומן על ידי סאקי למונדיאל 1994 בארצות הברית. אבאני פתח בהרכב במשחקה הראשון של איטליה בטורניר, נמול אירלנד, אך הוחלף על ידי דניאלה מסארו במחצית בדרך להפסד 1-0 בסיום. אבאני לא שותף במשחקיה הבאים של איטליה בשלב הבתים, וכן בשמינית, רבע וחצי הגמר - סך הכול חמישה משחקים רצופים בהם לא שותף. איטליה הצליחה להעפיל למשחק הגמר מול ברזיל, אותו פתח אבאני על הספסל. חמש דקות מפתיחת ההארכה עלה אבאני מהספסל במקומו של דינו באג'ו, ושיחק 25 דקות באותו המשחק. לאחר שוויון 0-0 עברה ההכרעה לדו-קרב בעיטות עונשין. אבאני היה הבועט השלישי של איטליה מתוך חמישה בועטים, והיה לאחד משני היחידים שהשכילו לכבוש עבור איטליה בדו-קרב. לאחר השער של אבאני החמיצו מסארו ורוברטו באג'ו, איטליה הפסידה בסיום 3-2 וסיימה במקום השני בלבד בטורניר.
אבאני הספיק לערוך שתי הופעות נוספות בהמשך אותה שנה, במסגרת מוקדמות יורו 1996. הופעתו האחרונה הייתה בניצחון החוץ 2-0 על אסטוניה במסגרת המוקדמות, ב-8 באוקטובר 1994. בסך הכול ערך אבאני 15 הופעות במדי איטליה.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרישתו ממשחק פעיל שב אבאני למילאן, המועדון בו החל את קריירת המשחק. במשך 11 שנים היה למאמן במחלקות הנוער של המועדון, כולל זכייה באליפות עם קבוצת הנוער עד גיל 17 בשנת 2007.
לקראת עונת 2009/2010 התמנה אבאני לתפקיד מאמן סן מרינו מהליגה הרביעית באיטליה. הוא הוביל את קבוצתו למקום השני בטבלה, שזיכה אותה במקום בפלייאוף ההעפלה לליגה השלישית. בפלייאוף עברה סן מרינו את חצי הגמר, אך הפסדיה בצמד משחקי הגמר מול גוביו ונשארה בליגה הרביעית. אבאני סיים את דרכו במועדון בסוף העונה.
בקיץ 2010 הצטרף לצוות המקצועי של נבחרות הנוער האיטלקיות, תחילה כעוזר מאמן הנבחרת עד גיל 19 ומאמן הנבחרת עד גיל 18 (במקביל). לאחר שנה בשני התפקידים, קודם לתפקיד מאמן הנבחרת עד גיל 19, ואימן את שתי הנבחרות במקביל. בשנת 2013 קודם אבאני לתפקיד מאמן הנבחרת עד גיל 20, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים. בקיץ 2017 קודם לתפקיד מקצועי בנבחרת איטליה הבוגרת, כמאמן טכני תחת המאמן ג'אמפיירו ונטורה.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילאן
- גביע אירופה לאלופות (2): 1988/1989, 1989/1990
- אליפות איטליה (3): 1987/1988, 1991/1992, 1992/1993
- הסופר קאפ האירופי (2): 1989, 1990
- הגביע הביניבשתי (2): 1989, 1990
- הסופר קאפ האיטלקי (3): 1988, 1992, 1993
- סמפדוריה
- נבחרת איטליה
- מונדיאל 1994 (מקום שני)
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1980/1981 | מילאן |  סרייה ב' |
1 | 0 |
| 1981/1982 | סרייה א' |
10 | 0 | |
| 1982/1983 | סרייה ב' |
35 | 0 | |
| 1983/1984 | סרייה א' |
28 | 2 | |
| 1984/1985 | 27 | 0 | ||
| 1985/1986 | 30 | 0 | ||
| 1986/1987 | 7 | 0 | ||
| 1987/1988 | 27 | 2 | ||
| 1988/1989 | 30 | 3 | ||
| 1989/1990 | 32 | 3 | ||
| 1990/1991 | 24 | 3 | ||
| 1991/1992 | 27 | 1 | ||
| 1992/1993 | 18 | 0 | ||
| 1993/1994 | סמפדוריה | סרייה א' |
31 | 1 |
| 1994/1995 | 23 | 1 | ||
| 1995/1996 | 29 | 0 | ||
| 1996/1997 | 10 | 0 | ||
| 1997/1998 | רג'אנה | סרייה ב' |
7 | 0 |
| 1997/1998 | קרארזה | סרייה ג' |
12 | 1 |
| סך הכול בקריירה | 408 | 17 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1991 | 1 | 0 |
| 1992 | 5 | 0 |
| 1993 | 0 | 0 |
| 1994 | 9 | 0 |
| סה"כ | 15 | 0 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת איטליה – אולימפיאדת סיאול 1988 | ||
|---|---|---|
|
1 טאקוני • 2 קראברו • 3 קרנבאלה • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 טאסוטי • 7 קולומבו • 8 פלגריני • 9 ברמבאטי • 10 קארובי • 11 קריפה • 12 ג'וליאני • 13 וירדיס • 14 ריציטלי • 15 גאליה • 16 יאקיני • 17 דסידרי • 18 מאורו • 19 אבאני • 20 פליוקה • מאמן: רוקה |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1994 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 פליוקה • 2 אפולוני • 3 בנאריבו • 4 קוסטקורטה • 5 מלדיני • 6 בארזי • 7 מינוטי • 8 מוסי • 9 טאסוטי • 10 ר' באג'ו • 11 אלברטיני • 12 מרקג'אני • 13 ד' באג'ו • 14 ברטי • 15 קונטה • 16 דונאדוני • 17 אבאני • 18 קזיראגי • 19 מסארו • 20 סיניורי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי |
| |