אליזבת הרטמן

אליזבת הרטמן
Elizabeth Hartman
לידה	23 בדצמבר 1943; ינגסטאון, ארצות הברית
התאבדה	10 ביוני 1987 (בגיל 43); פיטסבורג, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1965–1982 (כ־17 שנים)
מקום לימודים	תיכון בוארדמן; אוניברסיטת קרנגי מלון ;
בן או בת זוג	ג'יל דניס (1968–1984)
	פרופיל ב-IMDb

מרי אליזבת הרטמן (באנגלית: Mary Elizabeth Hartman; ‏2 בדצמבר 1943 – 10 ביוני 1987) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית. מועמדת פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב לשנת 1965 על הופעתה בסרט "טלאי כחול".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארטמן נולדה בינגסטאון, אוהיו, שם עסקה בתיאטרון תחת הכינוי "ביף". בגיל 21 עברה להתגורר בניו יורק כדי לקדם את קריירת המשחק שלה והחלה את דרכה בברודוויי.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1964 קיבלה הארטמן הצעה לשחק בסרטו של הבמאי האנגלי המוערך גאי גרין "טלאי כחול" לצדם של סידני פואטייה ושלי וינטרס. הופעה זו בתפקיד הצעירה העיוורת סלינה דארסי הייתה להופעת הבכורה של הארטמן בהוליווד. הארטמן, בת 22 באותה שנה, הייתה לשחקנית הצעירה ביותר עד אז שנה שהייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בטקס גלובוס הזהב קיבלה את פרס פריצת השנה והועמד לפרס השחקנית הטובה ביותר.

בשנת 1966 שיחקה הארטמן בסרטו החמישי של פרנסיס פורד קופולה כבמאי "אתה ילד גדול עכשיו" בתור רקדנית הגו גו ברברה דארלינג. הארטמן הועמדה על הופעתה לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי בפעם השנייה ברציפות. בנוסף השתתפה בסרטו של סידני לומט "הקבוצה" ובסרטו של ג'ון פרנקנהיימר "יום הדין".

ב-1971 הופיעה בדרמה של דון סיגל "נקמניות" לצידו של קלינט איסטווד וב-1973 בסרט הקאלט "בראש מורם" בתפקיד פאולין אשתו של המתאבק בופורד פוסר. התפרסמה בפעם האחרונה בתחילת שנות ה-80 בקומדיית האימה "ירח מלא" ובסרט האנימציה המפורסם "סודה של נים" בו דיבבה את קולה של גברת בריסבי.