אליטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליטא
Alytus
סמל אליטא
סמל אליטא
סמל אליטא
דגל אליטא
דגל אליטא
דגל אליטא
אליטא, מבט אווירי
אליטא, מבט אווירי
מדינה ליטאליטא ליטא
מחוז אליטא
רשות מחוקקת Alytus city council (2011-2015), Alytus city council (2007-2011), Alytus city council (1997-2000), Alytus city council (2003-2007), Alytus city council (1995-1997), Alytus city council (2000-2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1377 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 48 קמ"ר
גובה 93 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 51,856 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות 54°24′N 24°3′E / 54.400°N 24.050°E / 54.400; 24.050
אזור זמן UTC +2
https://alytus.lt
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליטאליטאית: Alytus; בפולנית: Olita; ברוסית: Олита; בבלארוסית: Аліта; ביידיש: אליטע; בגרמנית: Aliten) היא בירת מחוז אליטא בדרום ליטא, על גדות נהר הניֶימן ועל הדרכים הראשיות לווילנה, לקובנה ולבלארוס. בעיר מוזיאון המוקדש לוותיקי מלחמת אפגניסטן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-14 הייתה במקום טירה בה שמרו אנשי המסדר הטבטוני על הגבול הליטאי. בשנת 1581 קיבלה אליטא זכויות עיר מהדוכס הגדול של ליטא, סטפאן באטורי. לזכר האירוע נקבע בעיר יום חג, "יום אליטא".

העיר הייתה מרכז מסחרי ומרכז ייצוא מליטא, וכן מרכז מנהלי וכלכלי של ממלכת פולין-ליטא. עם חלוקת פולין השלישית, ב-1795, חולקה העיר בין האימפריה הרוסית וממלכת פרוסיה. לאחר פלישת נפוליאון ושלום טילזיט, הוכפף מערב העיר לדוכסות ורשה שתחת חסות צרפת, ואחרי קונגרס וינה נכלל בפולין הקונגרסאית, שתחת חסות רוסית. אחרי מרד 1863, שבו נכשל ניסיונה של פולין הקונגרסאית לזכות בעצמאות, הוחלשה האוטונומיה של פולין, אך שני חלקי העיר נוהלו עדיין כרשויות נפרדות.

בסוף המאה ה-19 הוכנסה אליטא למערך מבצרים רוסים לאורך הגבול עם פרוסיה המזרחית. בעיר הונחה מסילת ברזל ונסללה דרך ראשית. השלטונות הרוסיים בנו בה כנסייה אורתודוקסית (שבתקופה מאוחרת יותר הפכה לכנסייה קתולית). למרות מאמצי הביצור הרוסיים, במלחמת העולם הראשונה נפלה העיר בידי הגרמנים ובעלי בריתם ללא קרב משמעותי ואוחדה, לראשונה מאז 1795.

בשלהי מלחמת העולם הראשונה ניטשה מחלוקת על זכות הבעלות על העיר, בין פולין וליטא. ב-1919 עזבו הגרמנים את העיר, והצבא האדום נכנס אליה. בפברואר 1919 כבש הצבא הליטאי את העיר מידי ברית המועצות.

ב-1939, לאחר כיבוש מזרח פולין בידי ברית המועצות, הוקם בעיר מחנה שבויים לחיילים פולנים. בקיץ 1941 כבשו הגרמנים את העיר, והמחנה הוסב למחנה שבויים לחיילים סובייטיים (סטלג 343). ביערות הסביבה רצחו הגרמנים כ-60,000 איש, רובם יהודים מערי הסביבה.

יהודי אליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית בית הכנסת של אליטא

ערב הכיבוש הגרמני חיו באליטה כ-1,700 יהודים שקיימו מוסדות חינוך, ספרייה ותנועות נוער. ביוני 1941 כבשו הגרמנים את אליטה וירו במאות יהודים כתגמול על מות חיילים גרמנים. ליטאים לאומנים רצחו בימים הבאים מאות יהודים נוספים. בעיר הוקם גטו ובאוגוסט 1941 נרצחו כ-1,100 מתושבי הגטו ביער סמוך בידי ליטאים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליטא בוויקישיתוף