אלכס מינץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכס מינץ
לידה 2 באפריל 1953 (בן 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ראש המעבדה לקבלת החלטות ממוחשבת בבינתחומי
מקום לימודים
מוסדות

האוניברסיטה העברית; אוניברסיטת חיפה; הבינתחומי, הרצליה

Texas A&M
פרופסור אורח באוניברסיטאות ייל וקולומביה
פרסים והוקרה Karl Deutsch Award (1993) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכס (אלכסנדר) מינץ (נולד ב-2 באפריל 1953) הוא פרופסור ישראלי למדע המדינה, קבלת החלטות בממשל. מכהן כראש המעבדה לקבלת החלטות ממוחשבת באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי הרצליה).[1] לשעבר המשנה לנשיא אוניברסיטת רייכמן לעניינים אקדמיים, ולשעבר נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד הארץ להורים ניצולי שואה. גדל בתל אביב, ולמד בתיכון "תלמה ילין". שרת כחייל קרבי במלחמת יום הכיפורים בקרבות רמת הגולן ובפריצה לתעלת סואץ. בשנת 1977 סיים תואר ראשון במדע המדינה וחטיבה מורחבת במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1978 סיים את התואר השני במדע המדינה באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בשנת 1981 סיים את תואר הדוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת נורת'ווסטרן.

מינץ כיהן כמרצה ולאחר מכן כמרצה בכיר למדע המדינה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים. בין השנים 1986–2005 הרצה ב-Texas A&M University בארצות הברית. ב-2006 הצטרף לאוניברסיטת רייכמן, שם הקים את תוכנית התואר השני בממשל ואת פרויקט קבלת החלטות בממשל. כמו כן, שימש כעמית מחקר בכיר ופרופסור אורח באוניברסיטאות ייל, נורת'ווסטרן, קולומביה, אלינוי, קולורדו וטקסס בארצות הברית.

מינץ שימש עורך סדרת הספרים אודות מנהיגות וקבלת החלטות בזירה הבינלאומית של אוניברסיטת שיקגו. שימש גם כנשיא המדור לניתוח מדיניות חוץ של ה-International Studies Association ובנוסף, יחד עם ארבעה חתני פרס נובל (קנת' ארו, אמרטיה סן, דניאל מקפאדן ולורנס קליין) כיהן במועצת המנהלים של המרכז למניעת וניהול סכסוכים בסידני, אוסטרליה.

מינץ פרסם 12 ספרים ועשרות מאמרים בכתבי עת בינלאומיים מובילים.

מינץ זכה בפרס החוקר הבכיר המצטיין בעולם Distinguished Scholar Award מטעם האגודה הבינלאומית ליחסים בינלאומיים, בניתוחי מדיניות חוץ. כן זכה בפרס קרל דויטש מטעם האגודה הבינלאומית ללימודים בינלאומיים עבור התרומה החשובה בעולם של חוקר עד גיל 40 לחקר היחסים הבינלאומיים.

ספרו על קבלת החלטות בממשל האמריקאי על כניסה ויציאה למלחמות: באפגניסטן, עיראק, אירן, סוריה, ודאע"ש התפרסם בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד (עם קרלי ווין). הספר פורסם ב-2016 וזכה ב-2017 בפרס אלכסנדר ג'ורג' עבור הספר הטוב בעולם בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית.[2] הוא כיהן כנשיא האגודה הישראלית למדע המדינה וזכה בפרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה.[3]

בעבר כיהן כעורך הראשי של כתב העת Political Psychology, וכן משמש עורך, סגן עורך או חבר מערכת ביותר מעשרה כתבי עת בינלאומיים. ביולי 2012 מונה חבר מערכת כתב העת American Political Science Review, כתב העת המוביל בעולם בתחום מדע המדינה. מינץ הוא אחד החוקרים הבודדים מחוץ לצפון אמריקה ששימשו חברי מערכת בכתב עת זה.

מינץ מכהן כראש התוכנית לפסיכולוגיה פוליטית וקבלת-החלטות (POP-DM) באוניברסיטת רייכמן. שימש כיו"ר משותף של ועדת ההיגוי לפרויקט "תקווה ישראלית – לקראת סדר ישראלי חדש", בברכת נשיא המדינה. בעבר כיהן כראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), עמד בראש כנס הרצליה (בין השנים 2013-2016) ושימש דיקאן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן בשנים 2008–2014.[4]

נשוי ואב לארבעה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The Polythink Syndrome: U.S. Foreign Policy Decisions on 9/11, Afghanistan, Iraq, Iran, Syria and ISIS. (with Carly Wayne). Stanford University Press. 2016. Winner of the Alexander George Best Book Award of the International Society of Political Psychology

Terrorist Decision Making: A Leader-Centric Approach (with J. T. Chatagnier and Y. Samban). Routledge, 2019

Oxford Handbook of Behavioral Political Science. (with L.Terris, eds.). Oxford University Press, forthcoming

Beyond Rationality. (with N. Valentino and C. Wayne), Cambridge University Press, forthcoming

Understanding Foreign Policy Decision Making. (with K. DeRouen). Cambridge University Press, 2010

New Directions for International Relations: Confronting the Method-of-Analysis Problem. 2005 (co-editor, with Bruce M. Russett), Lexington Books

Multiple Paths to Knowledge: Methodology In Conflict Management and Conflict Resolution (co-editor with Zeev Maoz, T. Clifton Morgan, Glenn Palmer, Richard J. Stoll), Lexington, 2004

Integrating Cognitive and Rational Theories of Decision Making (editor and contributor), Macmillan/Palgrave, 2003

Decision Making on War and Peace: The Cognitive-Rational Debate (co-editor and contributor with N. Geva). Boulder, CO: Lynne Rienner Publishers, 1997

The Political Economy Of Military Spending in the United States (editor and contributor) London: Routledge, 1992

Defense, Welfare and Growth (co-editor and contributor, with Steve Chan) London: Routledge, 1992

The Politics of Resource Allocation in the U.S. Department of Defense: International Crises and Domestic Constraints. Boulder, CO: Westview, 1988

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2019: פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית למדע המדינה
  • 2017: פרס אלכסנדר ג'ורג' עבור הספר הטוב בעולם בפסיכולוגיה פוליטית, מטעם האגודה העולמית לפסיכולוגיה פוליטית.
  • 2005: פרס החוקר הבכיר המצטיין בעולם Distinguished Scholar Award מטעם האגף לניתוחי מדיניות חוץ באגודה הבינלאומית ליחסים בינלאומיים.
  • 1993: פרס דויטש מטעם האגודה הבינלאומית ללימודים בינלאומיים עבור התרומה החשובה בעולם של חוקר עד גיל 40 לחקר היחב"ל.

כתבות ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכס מינץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' אלכסנדר מינץ - סגל מרצים וחוקרים | אוניברסיטת רייכמן, באתר אוניברסיטת רייכמן
  2. ^ ספרו של פרופ' אלכס מינץ זכה בפרס הספר הטוב ביותר בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית, באתר אוניברסיטת רייכמן
  3. ^ האגודה הישראלית למדע המדינה | מקבלי פרס מפעל חיים לדורותיהם, באתר האגודה הישראלית למדע המדינה
  4. ^ דיקן חדש לממשל בבינתחומי, באתר וואלה לימודים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלכס_מינץ&oldid=38144329"