אלעזר הופשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלעזר הופשטיין
לידה העשור הראשון של המאה ה־19 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בנובמבר 1861 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בנובמבר 1861 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב משה אליקים בריעה הופשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יחיאל יעקב הופשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
האדמו"ר מקוז'ניץ ה־4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אלעזר הופשטיין (נפטר בכ"ו בכסלו תרכ"ב, 29 בנובמבר 1861), נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ. היה אדמו"ר חסידי, השלישי בשושלת חסידות קוז'ניץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי משה אליקים בריעה (בנו של המגיד מקוז'ניץ), נישא לבתו של רבי יעקב ממעליץ[1]. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לסב אשתו רבי נפתלי צבי מרופשיץ עד פטירתו בתקפ"ז. לאחר פטירת אביו נסע אל רבי ישעיה מפשדבורז ולאחר פטירתו המשיך לנסוע אל תלמידו רבי ישכר בער מרדושיץ.

בשנת תקפ"ח, לאחר פטירת אביו רבי משה, נסעו חסידיו אל אחיינו השרף ממוגלינצא, ואף רבי אלעזר בעצמו היה נוסע אליו עד פטירתו בשנת תר"ט. לאחר פטירת השרף מונה על ידי חסידי קוז'ניץ לממלא מקומם של אביו ובן דודו והחל לנהוג באדמו"רות, אך לצד זאת היה נוסע לפעמים לשר שלום מבעלז ולרבי חיים מצאנז.

אדמו"רים רבים היו נוסעים אליו, בהם: היהודי הטוב מניישטאט, רבי יעקב צבי רבינוביץ' מפוריסוב, רבי אריה לייב אפשטיין מאופולה - אוז'רוב, רבי ישכר דוב בעריש טורנהיים מוולברוז'.

נפטר, ככל הנראה, בקוז'יניצה בשנת תרכ"ב[2].

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו היחיד, רבי יחיאל יעקב, מילא את מקומו בקוז'ניץ. חתניו היו: רבי שמואל שמלקה רוקח כיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ ובראדום; רבי חיים בנו של רבי יעקב ממוגלניצא; רבי צמח ברוך רבינוביץ' משידלובצה; רבי יעקב יוסף רובין; רבי דוד יוסף בידרמן רב ואדמו"ר בלעלוב[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ
  2. ^ ראו עליו: יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, חלק א', ירושלים תשנ"ה, 1995. ועוד.
  3. ^ בנו של רבי שלמה יחיאל בן רבי משה מלעלוב