אמפיפיליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
SDS - Sodium Dodecyl Sulfate

אמפיפיליותיוונית: αμφις, אמפי – דו; φιλíα, פילי – אהבה, חיבה) היא תכונה ייחודית המתארת מולקולות שהן בד בבד גם הידרופוביות ("שונאות", דוחות מים) וגם הידרופיליות ("אוהבות", נמשכות למים). מולקולות בעלות התכונה אמפיפיליות נקראות אמפיפתיות (amphipathic).

חלקי המולקולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק ההידרופובי בנוי משרשרת אליפטית CH3(CH2)n כאשר n>4.
החלק ההידרופילי יכול להיות מאחד משניים:

  1. לא יוני, פולארי, כגון קבוצות אתר: R-O-R או כוהלים עם קבוצות R ארוכות.
  2. יוני:
    • קטיוני: כגון קבוצות אמיניות RNH3+
    • אניוני: כגון קבוצות קרבוקסילט: COO- או סולפט: SO3-

תפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל האמפיפיליות מולקולות אלו משמשות בתור חומרים פעילי שטח, או בקיצור של העגה המקצועית: חפ"ש על מנת להוריד את מתח הפנים.

בנוסף תכונה זאת ניתן למצוא בפוספוליפידים היוצרות ממברנות דווקא בשל האמפיפיליות שלהן. מולקולות נוספות היוצרות ממברנות הן כולסטרול וגליקוליפיד, אך רוב הממברנות בנויות מפוספוליפידים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]