אמצעי התקשורת בישראל
המונח אמצעי התקשורת בישראל מתייחס לתקשורת ההמונים (דפוס, רשתות הרדיו והעיתונות המקוונת) אשר קיימים במדינת ישראל. התקשורת בישראל מכילה עשרות עיתונים, מגזינים, טלוויזיה ותחנות רדיו, הממלאים תפקיד חשוב בחיים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים של ישראל.
ישנן למעלה מ-10 שפות שונות בתקשורת הישראלית[1], והשפה השלטת היא העברית. העיתונות הערבית נצרכת בעיקר על ידי ערביי ישראל. בשנות ה-80 וה-90 עברה העיתונות הישראלית תהליך של שינוי משמעותי, כאשר גופי התקשורת בישראל מנוהלים מאז ואילך על ידי מספר מצומצם של ארגונים, בעוד שהעיתונים שפורסמו על ידי המפלגות הפוליטיות החלו להיעלם. כיום, שלושה תאגידים גדולים שנמצאים בבעלות פרטית וממוקמים בתל אביב שולטים בתקשורת ההמונים בישראל.[2]
הצנזורה בישראל פחות משמעותית ביחס למדינות אחרות, אך היא קיימת כאשר ישנו חשש כי פרסום של ידיעה עשוי לפגוע בביטחון הציבור. כאשר מידע מצונזר רשאי העיתון לערער על החלטת הצנזור לוועדה מיוחדת. החלטות הוועדה מחייבות, אך לאורך השנים הוועדה דחתה במקרים רבים החלטות לצנזור של מידע.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1863, במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל הוקמו העיתונים השבועיים הראשונים "הלבנון" (העיתון העברי הראשון בארץ ישראל) וכתב העת העברי "חבצלת".
הצנזורה נאכפה באופן תדיר בשנים שלאחר הקמת מדינת ישראל, במלחמת יום הכיפורים, ובמהלך שנות ה-70.
ב-1986 התירה הממשלה את ההקמה של גופי תקשורת פרטיים ומסחריים שיפעלו בתחרות עם אמצעי התקשורת הממלכתיים.
חופש העיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ישראל מכבדת בדרך כלל את חופש העיתונות, המוגן על ידי חוקי היסוד של ישראל ומערכת המשפט. חל איסור על פרסום דברי הסתה, ופרסום שבחים על מעשי אלימות או סוגיות שקשורות לביטחון הלאומי.
פרסום של עיתונים בישראל הוא בלתי חוקי ללא היתר מהממשלה. הממשלה רשאית לסרב לתת היתרים מסיבות שונות. מתחקיר שערך "הארץ" ב-2016 עלה שבמהלך העשור הראשון של המאה ה-21 לפחות 62 בקשות מתוך מעל ל-500 בקשות להיתרים נדחו.
בעקבות המשבר הדיפלומטי הקטרי ב-2017, ישראל נקטה בצעדים לאסור את פעילותה בישראל של רשת השידור הטלוויזיונית אל-ג'זירה, אשר פועלת מקטר, על ידי סגירת משרדיה בירושלים, ודרישה מרשתות הכבלים והלוויין בישראל לאסור לשדר את ערוץ אל-ג'זירה. שר הביטחון אביגדור ליברמן תיאר כמה מדיווחי החדשות של אל-ג'זירה כ"תעמולה בסגנון גרמניה הנאצית".
רשימת כלי התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בישראל פועלים מספר רב של עיתונים יומיים, שבועונים וכתבי עת אשר כולם נמצאים בבעלות פרטית.
- בשבע – עיתון דתי חינמי שבועי.
- כלכליסט – עיתון יומי לעסקים.
- גלובס – עיתון יומי (עם מהדורה אנגלית).
- הארץ – העיתון היומי הוותיק ביותר בישראל (עם מהדורה בעברית ובאנגלית)
- המודיע – עיתון חרדי יומי (עם מהדורות בעברית, באנגלית ובצרפתית).
- ישראל היום – עיתון יומי חינמי בעברית (קיימת גם מהדורה מקוונת לעיתון באנגלית).
- מעריב הבוקר – עיתון יומי חינמי בעברית.
- אל-איתיחאד – עיתון קומוניסטי יומי בשפה הערבית.
- ג'רוזלם פוסט – העיתון הוותיק ביותר בשפה האנגלית.
- כל אל-ערב – עיתון שבועי בשפה הערבית.
- מעריב – עיתון יומי בעברית.
- מקור ראשון – עיתון שבועי בעברית.
- TheMarker – עיתון יומי כלכלי בעברית.
- וסטי – עיתון יומי בשפה הרוסית.
- יתד נאמן – עיתון חרדי יומי (עם מהדורות בעברית ובאנגלית).
- ידיעות אחרונות – עיתון יומי בעברית.
רשתות שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערוץ 9 – ערוץ טלוויזיה בשפה הרוסית.
- ערוץ 10 – ערוץ טלוויזיה בעברית.
- ערוץ 14 – ערוץ טלוויזיה בעברית המיועד לקהל היהודי.
- גלי צה"ל – תחנת רדיו כללית בעברית שמפעיל צבא ההגנה לישראל.
- גלגלצ – תחנת רדיו בעברית שמשדרת מוזיקה, דיווחי תנועה וחדשות.
- i24news – ערוץ חדשות בטלוויזיה בשפות אנגלית, צרפתית וערבית.
- חברת השידור הישראלית – תאגיד סטטוטורי ישראלי.
- כאן 11 – ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בעברית.
- כאן חינוכית – ערוץ טלוויזיה לילדים בעברית.
- מַכַּאן 33 – ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי המיועד לציבור הערבי.
- קול ישראל – רשת הרדיו הממלכתית בישראל.
- קשת 12 – ערוץ טלוויזיה מסחרי בעברית.
- ערוץ הכנסת – ערוץ טלוויזיה פוליטי בשפה העברית.
- רדיו קול חי – תחנת רדיו בעברית המיועדת לקהל החרדי.
- רשת 13 – ערוץ טלוויזיה מסחרי בעברית.
- עכשיו 14 – ערוץ טלוויזיה מסחרי בעברית.
באינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]
- +972 – מגזין אינטרנט באנגלית.
- ערוץ 7 – תחנת רדיו ואתר אינטרנט בעברית, אנגלית ורוסית.
- במחנה – הביטאון של צה"ל, מגזין מקוון בעברית בהוצאת צה"ל.
- תיק דבקה – אתר חדשות בעברית ובאנגלית.
- המחדש - אתר חדשות חרדי בעברית.
- כיכר השבת – אתר חרדי בעברית.
- מידה – אתר חדשות בעברית ובאנגלית. על פי האתר, השקפת עולמו היא שמרנית ליברלית והוא תומך בחירות הפרט לצד מתן מקום לזהות הלאומית.
- The Times of Israel – אתר חדשות בשפות אנגלית, ערבית, צרפתית, סינית ופרסית.
- וואלה! – פורטל אינטרנט בעברית.
- ynet – אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי, הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות. זמין בעברית ובאנגלית.
- דוידסון און-ליין – אתר חדשות המדע, ומגזיני מדע מטעם מכון דוידסון לחינוך מדעי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית העיתונאים על שם סוקולוב
- תרבות ישראלית
- ועדת העורכים
- לשכת העיתונות הממשלתית
- עיתונות יהודית היסטורית
- אינטרנט בישראל
- תקשורת בישראל
- טלוויזיה בישראל
- עיתונות בישראל
- שידור רדיו בישראל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Recorded Programs". Israel Broadcasting Authority. נבדק ב-24 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Limor, Yehiel. "The Printed Media: Israel's Newspapers". Israel Ministry of Foreign Affairs. נבדק ב-24 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה)