אנדרס מנואל לופס אוברדור

אנדרס מנואל לופס אוברדור
Andrés Manuel López Obrador
לידה	13 בנובמבר 1953 (בן 70); טפיטיטאן, מקוספאנה, טבסקו, מקסיקו
שם לידה	Andrés Manuel López Obrador
מדינה	מקסיקו
השכלה	האוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו
עיסוק	פוליטיקאי
מפלגה	מורנה; מפלגת המהפכה הדמוקרטית
בן או בת זוג	Beatriz Gutiérrez Müller (2006–?)
	https://www.youtube.com/c/lopezobrador, https://presidente.gob.mx/ האתר הרשמי
	1 בדצמבר 2018 – מכהן; (5 שנים ו־20 שבועות)
	→ אנריקה פניה נייטו
	5 בדצמבר 2000 – 29 ביולי 2005; (4 שנים ו־33 שבועות)
	5 בדצמבר 2000 – 29 ביולי 2005; (4 שנים ו־33 שבועות)
פרסים והוקרה
	פרס איג נובל (ספטמבר 2020)
חתימה

אנדרס מנואל לופס אוברדור (בספרדית: Andrés Manuel López Obrador, נודע גם בכינוי AMLO; נולד ב-13 בנובמבר 1953) הוא נשיא מקסיקו. אוברדור עומד בראש מפלגת השמאל מורנה (אנ'), וכיהן כראש עיריית מקסיקו סיטי בשנים 2000–2005.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוברדור נולד בכפר טפיטיטאן (Tepetitán) שבמועצה האזורית מקוספאנה במדינת טבסקו.

את דרכו הפוליטית החל ב-1976 כתומך בקמפיין של המשורר קרלוס פייסר בהתמודדותו לנציג מדינת טבסקו בסנאט של מקסיקו. ב-1977 מונה לראש המכון העממי של טבסקו ופעל למען זכויות בני המאיה במדינה. ב-1984 עבר למקסיקו סיטי ועבד בסוכנות ממשלתית.

ב-1988 הצטרף למפלגת המהפכה הדמוקרטית וב-1994 היה מועמד מטעמה לתפקיד מושל טבסקו אך לא נבחר. בשנים 1996–1999 עמד בראש המפלגה שבתקופתו הייתה לשנייה בגודלה בבית הנבחרים של מקסיקו ומועמדיה זכו בבחירות לתפקידי מושל מדינת סקטקס, מושל מדינת טלקסקלה ומושל מדינת באחה קליפורניה.

ב-2000 נבחר לראש המחוז הפדרלי וראש עיריית מקסיקו סיטי ונכנס לתפקידו בדצמבר באותה שנה. הוא כיהן בתפקיד עד יולי 2005.

בבחירות הכלליות ב-2006 עמד בראש מפלגת המהפכה הדמוקרטית והפסיד לראש מפלגת הפעולה הלאומית פליפה קלדרון בפער זעום של פחות מ-1%. אוברדור ערער על תוצאות הבחירות בטענה לזיופים ואי סדרים, אך אלו אושרו בבית המשפט וקלדרון הושבע לנשיא מקסיקו. אוברדור סירב לקבל את התוצאות, תומכיו ניסו למנוע באלימות את השבעת קלדרון והכריזו על אוברדור כנשיא הלגיטימי, והוא הקים ממשלת צללים בראשותו.^[1]

בבחירות ב-2012 התמודד בשנית לנשיאות והפסיד לאנריקה פניה נייטו לאחר שזכה ב-31.59% מהקולות לעומת 38.21% לפניה נייטו. גם הפעם סירב אוברדור להכיר בתוצאות וטען כי נפלו אי סדרים בהליך ההצבעה.^[2]

בבחירות לנשיאות ב-2018 עמד אוברדור בראש קואליציית מפלגות השמאל. הוא זכה בסיבוב הראשון בכ-53% מקולות המצביעים ונכנס לתפקידו בתחילת דצמבר 2018.^[3] במהלך נשיאותו פירק את המשטרה הפדרלית והקים תחתיה את המשמר הלאומי במטרה להילחם בפשיעה.

בשנת 2022 בוצע ביוזמתו משאל עם בו האזרחים נשאלו אם יש להם אמון בו והם נותנים לו מנדט להמשיך בתפקיד עד תום כהונתו, ב-2024.^[4] הוא זכה ביותר מ-90% מהקולות והצביעו 18.2-17%, פחות מהרף אשר היה מחייב חוקית את הנשיא.^[5]