אנרגיה ירוקה
אנרגיה ירוקה הוא כינוי כללי לסוגי אנרגיה אשר אינם מזהמים את הסביבה הטבעית. זאת בניגוד לתהליך הנפוץ ביותר של הפקת אנרגיה - בעזרת דלקים מאובנים (כגון פחם, נפט וגז טבעי), אשר גורם לזיהום הסביבה ולפליטת פחמן דו-חמצני ותורם להגברת אפקט החממה.
הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימות מספר הגדרות למושג אנרגיה ירוקה הכוללים הגדרות אלטרנטיביות ל"אנרגיה מתחדשת":
- אנרגיה המופקת ממקורות שאינם מייצרים מזהמים באופן ישיר (אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, אנרגיה גרעינית, אנרגיית מים)[1].
- אנרגיה המיוצרת ממקורות שנחשבים ידידותיים לסביבה (אנרגיה סולארית, הידראולית, ביומסה או אנרגיית רוח)[2].
- אנרגיה המופקת ממקורות המייצרים כמויות נמוכות של זיהום.
- אנרגיה שמופקת ומשתמשת באמצעים אשר השפעתם הסביבתית נמוכה[3].
מקורות האנרגיה הירוקה מזהמים במידה פחותה ונחשבים יחסית ידידותיים לסביבה, ולכן הם מוגדרים כ"טכנולוגיות נקיות".
המונח "אנרגיה חלופית" משמש לעיתים לתאר אנרגיה מתחדשת. המונח מתייחס לאנרגיה שאינה מזהמת ומקורה אינו מעולם הדלקים המאובנים.
מקורות אנרגיה ירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנרגיה ירוקה כוללת תהליכי אנרגיה טבעיים שלא פולטים כלל פחמן דו-חמצני בעת הפקת החשמל:
- אנרגיה מתחדשת:
- דלק ביולוגי (ביודלק):
אף על פי שאנרגיות אלה לא פולטות פחמן דו-חמצני, לכל אחת מהן יש חסרונות. לדוגמה, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח דורשות שטח רב לייצור האנרגיה, ופוגעות במרחב המחיה של חיות בר. לעיתים קרובות חוות רוח פוגעות בציפורים ואף מביאות למותן. בנוסף, חציבת החומרים לייצור הלוחות הסולאריים מזהם במיוחד, והצורך להחליף לוח סולארי אחרי 20 שנות פעילות בערך מוביל לזיהום מוגבר.
אנרגיה ירוקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל נעשים מגוון שימושים בגורמי אנרגיה ירוקה. עם זאת, מספר הפרויקטים בתחום זה במדינת ישראל נמוכים יחסית לנעשה במדינות אחרות והמדינה ממשיכה לשים את רוב מקורות האנרגיה שלה בדלקים מאובנים. בשנת 2008 החלה המדינה לתקן תקנות המעודדות שימוש באנרגיה סולרית ואף יצאה במכרז להקמת תחנות כוח כאלה בנגב.
אנרגיה סולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל נעשה שימוש במספר טכנולוגיות שמייצרות אנרגיה סולרית:
אנרגיה סולרית תרמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד שמש: מתקן חימום למים באמצעות אנרגיה סולרית. על־פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש, ואכן כ־95% מבתי האב משתמשים בדוד שמש לחימום המים ובכך חוסכים כ־3-4 אחוז מתצרוכת החשמל.
- מגדל השמש שנבנה במכון ויצמן למדע נועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של הליוסטטים המרכזים את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה[4].
- ארובת שרב הרעיון מבוסס על בניית ארובה גבוהה במקום חם, יבש, וקרוב לים, בצורת צינור אנכי, בגובה של כקילומטר וברוחב של כחמש מאות מטרים. מי ים נשאבים לראש המגדל ומרוססים על האוויר החם שמתקרר ונע מטה במהירות של עד כ-80 קמ"ש, ומניע טורבינות לייצור חשמל, כאשר הוא יוצא דרך פתחים מיוחדים שבבסיס המגדל.
אנרגיה סולרית פוטו-וולטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאנלים סולריים הממירים ישירות את קרינת השמש לחשמל. בדרך כלל החשמל יכול להזין לא רק את הצרכן שהתקין אלא יש אפשרות להזין את רשת החשמל והצרכן מזוכה בהתאם לכמות החשמל שסיפק. ישנן מערכות שבהן החשמל נאגר בסוללות לשימוש מאוחר יותר.
אנרגיית רוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל הוקמו טורבינות רוח בגולן ברכס חזקה, ליד היישוב אלוני הבשן ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע. טורבינות אלה מספקות פחות מאחוז מצריכת החשמל בישראל. יש חילוקי דעות באשר לפוטנציאל של אנרגיה זו בישראל אך בכל מקרה לישראל אין פוטנציאל רוח גבוה יחסית למדינות אחרות.
אנרגיה הידרואלקטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנרגיה הידרואלקטרית היא אנרגיה חשמלית הפועלת בעזרת אנרגיית תנועה של מים שנופלים ממקום גבוה (בדרך כלל מסכר או ממפל גבוה) מאוד שמסבבים גלגל שיניים גדול שיוצר תנועת סיבוב של הטורבינה ושל המגנט בתוך סליל נחושת שיוצר אנרגיה חשמלית. נכון להיום, אין כמעט תחנות הידרואלקטרית בישראל ובמזרח התיכון. בישראל הנהר החזק ביותר בישראל הוא נהר הירדן והוא לא מספיק חזק כדי להפעיל תחנה כזו, ולכן זה לא יעיל ולא משתלם כספית לבנות תחנות הידרואלקטריות בישראל. בארץ ישראל פעלה תחנת חשמל הידרואלקטרית בנהריים שפעלה מיוני 1932 עד לכיבושה על ידי הלגיון של עבר הירדן ב 1948. במקום קיים כיום מרכז מבקרים המציג את ההסטוריה של המקום. רעיון נוסף של אנרגיה הידרו-אלקטרית בישראל נקרא תעלת הימים. בשל הפרשי הגובה בין הים התיכון, או ים סוף, לים המלח, ניתן לנצל את הפרשי הגובה להפקת חשמל הידרואלקטרי. מספר מיזמים לפיתוח תעלת הימים נחסמו בשל שיקולים פוליטיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיינטיפיק אמריקן ישראל, הדרך לאנרגיה בת קיימא עד 2030, באתר "הידען", 28 בינואר 2010
- נטע אחיטוב, אנרגיות שליליות: למה בישראל אין אנרגיות מתחדשות?, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2012
- אנרגיה ירוקה? לעולם נגמרים החומרים שיאפשרו אותה, באתר וואלה!, 21 במאי 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ TransACT
- ^ The Energy Institute
- ^ "Buzz terms in the eco sphere" (The Hindu Business Line)
- ^ שמש שימושית
