אסנת
 | |
| לידה |
1555 לפנה"ס או 1554 לפנה"ס ב'ר"ו מצרים, און |
|---|---|
| פטירה |
לא ידוע מצרים, תבאי |
| אב | פוטי פרע |
| אם |
אשת פוטיפר  |
| בן זוג | יוסף |
| צאצאים | אפרים ומנשה |
| מספר צאצאים | 2 |
| תקופה | תקופת האבות |
  | |
אָסְנַת[1] בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן הייתה אשת יוסף שניתנה לו על ידי פרעה, לאחר שיוסף פתר את חלומות פרעה, והתמנה למשנה למלך. היא ילדה את ילדיו מנשה ואפרים במצרים. במדרשי חז"ל[2] מובא שילדה את מנשה ואפרים בחודשים אדר ואייר.
ספר בראשית אינו מוסר כמעט מידע על אודותיה, אך בספר יוסף ואסנת שבספרים החיצוניים היא הדמות הראשית.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיזרון השם אסנת אינו ברור לגמרי, אך מקובל לראות בו תעתיק של שם במצרית קדומה שפירושו: "היא של (האלה) נית".[3] שמות במתכונת דומה ידועים באוצר השמות במצרית קדומה.
שמו של אביה של אסנת, פוטי פרע, זהה מעיקרו לשמו של פוטיפר, אדונו-לשעבר של יוסף, והוא קרוב יותר לצורת השם במצרית קדומה: pꜣ-dj-pꜣ-rꜥ (פא-די-פא-רע): "זה אשר נתן רע". יש הסבורים שהסופר המקראי נקט שתי צורות כתיב שונות כדי ליצור הבחנה בין שתי הדמויות, אם כי גם הצורה "פוטיפר" מתועדת. פוטי פרע הוא כוהן און (הידועה בשמה היווני הליופוליס), עיר חשובה במצרים העתיקה ומרכז לפולחן אל השמש רע (כמו גם אלי שמש אחרים בתקופות שונות בתולדות מצרים) שכוהניה נהנו ממעמד נכבד. נישואיו של יוסף עם אסנת בת פוטי פרע מסמנים לפיכך את היטמעותו בקרב האצולה המצרית.[4]
בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל,[5] פירשו, שאביה פוטי פרע כהן און הוא פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף והשליכו לבית הסוהר. והשתנה שמו מ"פוטיפר" ל"פוטיפרע" על ידי שהתאווה לקיים יחסים מיניים עם יוסף, ובעקבות כך סורס.
על פי כמה ממדרשי חז"ל, הייתה אסנת בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, נשלחה עם קמע זהות למצרים, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.[6] על פי המדרש, בטקס הכתרתו של יוסף למשנה למלך זרקו עליו בנות מצרים מתנות ואסנת זרקה לו את הקמיע שבתוכו כתוב סיפורה וכך ידע יוסף שהיא ישראלית ונשאה לאישה.[7] רבנו בחיי וחזקוני אומרים שהשם אסנת הוא מלשון סנה, שכאשר יעקב גירשה מביתו הלכה והתחבאה בין הסנה והקוצים.[8]
במדרש הגדול נאמר על הפסוק "הנה אביך חולה" שאמרה אסנת ליוסף שכל המקבל ברכה מצדיק כאילו קיבל פני שכינה, קח בניך כדי שיברכם.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסנת, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- אסנת במדרש ובאגדה, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- אסנת באנציקלופדיה היהודית דעת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נהגה בקמץ גדול.
- ^ ילקוט שמעוני לגרסת השל"ה, ראו בספר נפש היפה לר' רחמים נסים יצחק פלאג'י מערכת ש' אות ה'
- ^ Victor Hamilton, Genesis, New International Commentary on the Old Testament (Grand Rapids: Eerdmans, 1995), p. 508; אך ראו דיון אצל Kenneth A. Kitchen, "Genesis 12–50 in the Near Eastern World", in He Swore an Oath: Biblical Themes from Genesis 12-50, ed. Richard S. Hess, Gordon J. Wenham, and Philip E. Satterthwaite, 2nd ed. (Eugene, OR: Wipf & Stock, 2007), pp. 67–92 (here 84–85)
- ^ Nahum M. Sarna, Genesis, The JPS Torah Commentary (Philadelphia: Jewish Publication Society, 1989), p. 288
- ^ מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד ב' ובעקבותיהם פירש כן גם רש"י על ספר בראשית, מ"א, מ"ה. וראו עוד בפירוש הרשב"ם שם, שפירש שעל פי הפשט אין זה פוטיפר.
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק לח, מסכת סופרים פרק כא הלכה ט'.
- ^ רבינו בחיי וחזקוני בשם מדרש.
- ^ 1 2 אוצר אישי התנ"ך, האות א', עמוד סז