אפיוס קלאודיוס קאיקוס

אפיוס קלאודיוס קאיקוס (לטינית: Appius Claudius Caecus; תאריכי לידה ופטירה משוערים: 340 לפנה"ס - 273 לפנה"ס), היה מדינאי רומי ממשפחת הקלאודיים - ממשפחה פטריקית עשירה בתקופת הרפובליקה הרומית. קונסול בשנים 307 לפנה"ס ו-296 לפנה"ס, קנסור בשנת 312 לפנה"ס ודיקטטור בשנים 292 לפנה"ס ו-285 לפנה"ס.

מייחסים לו את בניית אמת המים הגדולה ליד רומא ואת סלילת ויה אפיה הקרויה על שמו. ה"ויה אפיה" הייתה הדרך הרומאית הראשונה אשר קישרה בין רומא לקפואה, ונסללה במהלך המלחמות הסאמניטיות. עיקר תפקידה היה צבאי - מתן אפשרות לתנועה גדולה של כוחות צבאיים ממקום למקום - אך בהמשך נודעה לדרך זו גם חשיבות כלכלית רבה. לקלאודיוס מיוחסת גם רפורמה ברישום העבדים המשוחררים והעניים בשבטים הכפריים. (רפורמה זו בוטלה על ידי הקנסורים של שנת 304 לפנה"ס). קאיקוס גם ערך רפורמה במערכת הכספים הישנה של רומא.

ב-280 לפנה"ס, לאחר שהתעוור, היה קאיקוס ראש המתנגדים להסכם השלום עם פירוס, ואף נשא נאום מפורסם נגד הסכם זה בסנאט הרומי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפיוס קלאודיוס קאיקוס בוויקישיתוף

• אפיוס קלאודיוס קאיקוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.