ארמנד קלינסקו
 | |||||||||||
| לידה |
4 ביוני 1893 פיטשט, רומניה  | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בספטמבר 1939 (בגיל 46) בוקרשט, ממלכת רומניה | ||||||||||
| מדינה |
רומניה | ||||||||||
| מקום קבורה |
מנזר קורטיה דה ארג'ש | ||||||||||
| השכלה |
| ||||||||||
| מפלגה |
מפלגת האיכרים (1926) מפלגת האיכרים הלאומית (1926–1937) עצמאי (1937–1938) חזית הרנסאנס הלאומי (1938–1939) | ||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
ד"ר ארמנד קלינסקו (ברומנית: Armand Călinescu: מאי/יוני 1893 – 21 בספטמבר 1939), כלכלן ומדינאי רומני, מראשי ממשלת רומניה, נרצח על ידי הלגיונרים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארמנד קלינסקו נולד ליקטרינה ומיכאי קלינסקו בפיטשט. האב היה קולונל, וטרינר והאם הייתה בעלת רכוש. ארמנד נמשך למוזיקה וניגן בנעוריו על פסנתר ועל כינור. את בית הספר היסודי ואת התיכון, בעיר הולדתו, סיים בהצטינות (מקום שני בכיתתו). בגיל 19 הכיר את אדלה, בת ממשפחה המיודדת עם משפחת הוריו, שעתידה להיות אשתו.
הוא סיים לימודי משפטים ופילוסופיה באוניברסיטת בוקרשט, המשיך את לימודיו בפריז, שם קיבל דוקטורט בתחום מדע המדינה והכלכלה.
בשנת 1916 מונה לשופט מתלמד בעיר שדה ובהמשך לשופט, משרה שנפסקה מכורח המלחמה (מלחמת העולם הראשונה) והימלטותו, יחד עם משפחתו, למולדובה מפני הפלישה הגרמנית.
קלינסקו היה חבר במפלגת האיכרים הלאומית וחבר פרלמנט רומני בין השנים 1926–1937. עמדתו הנחושה נגד הלגיונרים הביאה לנפילת הממשלה בשנת 1933. בדצמבר 1938 נמנה עם מייסדי המפלגה המלוכנית, היחידה שהורשתה לפעול.
קלינסקו מונה לתפקיד שר הפנים ב-1938, בתקופת הדיקטטורה המלכותית ובמהלך כהונתו ארגן, בהוראתו של קרול השני, מלך רומניה, בנובמבר אותה שנה את חיסולם של קורנליו זליה קודריאנו, ממייסדי התנועה הלגיונרית, הניקדורים והדצ'מווירים.
ב-9 במרץ 1939 מונה בידי המלך לתפקיד ראש ממשלת רומניה. במהלך כהונתו ניהל מדיניות אוהדת לבעלות הברית. בתחילת ספטמבר התיר את בריחתה של הממשלה הפולנית ומילוט כספיה דרך רומניה בעקבות הפלישה הנאצית לפולין. ב-21 בספטמבר 1939 נרצח על ידי קבוצת לגיונרים בבוקרשט בהוראת הוריה סימה, בראשות עורך הדין מיטי דומיטרסקו. הרוצחים ירו בקלינסקו עשרים כדורים, כנקמה על רצח קודריאנו. הרוצחים השתלטו על תחנת רדיו וניסו לשדר הודעה המבשרת על רציחתו של קלינסקו, אולם עובדי התחנה הצליחו למנוע זאת, על ידי ניתוק המשדרים.
הרוצחים נתפסו ונורו בקרבת מקום הרצח על ידי שוטרים וגופותיהם הותרו ברחוב למשך שלושה ימים. תלמידים מבתי ספר בבוקרשט אף נשלחו לצפות בגוויות.
בעקבות הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הרצח הוקמה ממשלה חדשה בראשות גאורגה ארג'שאנו, שפתחה בהוראת המלך בחיסול פעילים לגיונרים בלא כל הליך משפטי בכל רחבי רומניה. למעלה מ-300 פעילים חוסלו בידי הרשויות. לאחר כשבוע הוקמה ממשלה חדשה והעומד בראשה כתב על האכזריות שבה בוצעו חיסולי הלגיונרים. עצמו נרצח בנובמבר 1940 בידי השלטון הלגיונרי.
קלינסקו ניהל יומן ששרד אחריו ועל פיו נחשף חלקם של הקושרים השונים נגד התנועה הלגיונרית וראשיה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- O victima a fanatismului (ברומנית)
- Trei comandouri de asasini (ברומנית)
- Cultură / Istorie Cum i-au „prins“ angajaţii Societăţii Române de Radiodifuziune pe asasinii premierului Armand Călinescu (ברומנית)
- ארמנד קלינסקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}