ארנה מרטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנסט (יחזקאל) מרטון
Márton Ernő
לידה 17 במאי 1896
Târnăveni, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 1960 (בגיל 64)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ernő Márton
מדינה הונגריה, רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד עורך ראשי (19481960) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה היהודית הרומנית, המפלגה הפרוגרסיבית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנסט (ארנה) מארטוןהונגרית: Márton Ernő;‏ שמו העברי: יחזקאל; 17 במאי 189628 באוגוסט 1960) היה רב, משפטן, עורך, היסטוריון ומנהיג יהודי ציוני ברומניה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנסט (יחזקאל) מארטון נולד לויכטה ולמרדכי, רב הקהילה, בדיצ'וסנטמארטון (Dicsőszentmárton,(ברומנית: טרנבן Târnăveni) שבטרנסילבניה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום במחוז טרגו מורש שברומניה. בהתאם למסורת משפחתו, למד לימודי רבנות, אך במקביל סיים גם לימודי משפטים באוניברסיטת קלוז'.

ארנה מארטון הצטרף לקבוצת מקימי העיתון היהודי בשפה ההונגרית אוי קלט ותוך זמן קצר נבחר להיות העורך הראשי שלו. הוא נשאר בתפקיד זה עד סוף חייו, תחילה בקלוז' ולאחר מלחמת העולם השנייה בתל אביב.

היה ממייסדי המפלגה היהודית הרומנית ונבחר מטעמה, ב-1919, למועצת העיר קלוז' והיה סגן ראש עירייה. ב-1932 נבחר לפרלמנט הרומני. בעקבות תכתיב וינה צורפה צפון טרנסילבניה להונגריה ב-1940. עקב כך, נאסרה הופעת העיתון אוי קלט ומרטון עבר לבודפשט, כדי לשמש כיו"ר הוועד הפועל של התנועה הציונית ההונגרית. בעת איסוף יהודי קלוז' במחנה ריכוז לצורך שילוחם להשמדה באושוויץ באביב 1944, סייע לו הקונסול הרומני והבריח אותו ואת משפחתו במכוניתו לשטח רומניה. הוא השתקע בבוקרשט, שם חידש את קשריו עם הפוליטיקאים הרומנים והכין תוכנית להצלת שארית יהודי הונגריה. לאחר שחרורה הוביל שיירת כלי רכב עם מזון שנועד ליהודים ששרדו.

ב-1946 עלה לארץ ישראל, התיישב בה וחידש את הופעת העיתון "אוי קלט". הוא ייסד את הפדרציה העולמית של יהודי הונגריה והיה נשיאה הראשון. נמנה עם מייסדי המפלגה הפרוגרסיבית.

ארנה מרטון נפטר בה' באלול תש"ך (1960) במערכת העיתון בתל אביב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק.[1] הותיר אחריו את רעייתו, ד"ר גיזלה לבית דויטש, סופרת ומבקרת ספרות, ואת הבן מיכאל.

בירושלים, תל אביב, באר שבע ורחובות נקראו רחובות על שמו.

ספריו (בהונגרית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ארץ-ישראל במסגרת המדיניות העולמית", 1943
  • "סקירה על התיישבות היהודים בהונגריה", 1942
  • "המצב העולמי של היהדות והיהודים", 1941
  • "עתידו של עם ישראל", 1939
  • "הלאום היהודי בטרנסילבניה", 1922,

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Evreii din România în texte istoriografice (יהודי רומניה בטקסטים היסטוריוגרפיים) אנטולוגיה בהוצאת Hasefer - בוקרשט 2004.
  • Evreii din România, Federaţia Comunităţilor Evreieşti din România, Hasefer, Bucureşti, 2008 - יהודי רומניה, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, הוצאת הספר, בוקרשט, 2008. (ברומנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ארנה מרטון באתר GRAVEZ