ארנסט, נסיך הוהנברג

ארנסט, נסיך הוהנברג
Ernst von Hohenberg
לידה	27 במאי 1904; קונפישטה, ממלכת בוהמיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	5 במרץ 1954 (בגיל 49); גראץ, אוסטריה
שם מלא	ארנסט אלפונס פרנץ איגנאץ יוזף מריה אנטון, נסיך הוהנברג
שם לידה	Ernst Alfons Franz Ignaz Joseph Maria Anton von Hohenberg
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	טירת ארטסטן
בת זוג	מריה תרזה ווד
שושלת בית הוהנברג
אב	פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה
אם	סופיה, דוכסית הוהנברג
צאצאים	ראו בהמשך

ארנסט אלפונס פרנץ איגנאץ יוזף מריה אנטון, נסיך הוהנברג (בגרמנית: Ernst Alfons Franz Ignaz Joseph Maria Anton von Hohenberg; 27 במאי 1904 - 5 במרץ 1954) היה בנם של פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה וסופיה, דוכסית הוהנברג, אשר רציחתם בסרייבו ב-1914 הובילה למלחמת העולם הראשונה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנסט נולד ב-27 במאי 1904 בטירת קונופישטה, 50 ק"מ מדרום לפראג. אביו היה פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה ואמו הייתה סופיה, דוכסית הוהנברג. הוא היה בנם השלישי. חרף העובדה שאביו היה יורש העצר של האימפריה האוסטרו-הונגרית, ואמור היה לרשת את התואר קיסר אוסטריה ומלך הונגריה עם מותו של הקיסר המזדקן פרנץ יוזף הראשון, הרי שארנסט ואחיו היו מנושלים מכל זכות לרשת אי פעם את הכתר, כיוון שהוריהם היו נשואים בנישואים מורגנטיים. ארנסט ירש עם לידתו את התואר "נסיך הוהנברג" מאמו^[1].

הוריו צפו עבור ילדיהם חיים נורמליים ורגילים של אצולה כפרית. אחותו סופיה העידה מאוחר יותר שהם חינכו אותם לדעת שהם אינם מיוחדים. הם השקיעו בהם זמן רב, ופרנץ פרדיננד שמח במיוחד על כך שבניו יוכלו בעתיד להינשא מאהבה בלבד, ולא נישואים פוליטיים לבן אצולה. ב-28 ביוני 1914 נרצחו הוריו ביריות בידי קבוצת לאומנים בוסנים וסרבים, רצח אשר הוביל למלחמת העולם הראשונה. אחד הרוצחים, נדלקו צ'ברינוביץ', שלח מכלאו מכתב אל הילדים ובו ביקש את סליחתם על שגזל מהם את הוריהם. אחיו של ארנסט, הדוכס מקסימיליאן כתב מכתב תשובה בו הודיע לצ'ברינוביץ' שהוא סולח לו. אחותו סופיה חתמה על המכתב, אולם ארנסט סירב לחתום עליו.

ארנסט ואחיו עברו לידי ידיד של הוריהם, ולאחר מכן לידי סבתם החורגת הארכידוכסית מריה תרזה. שר הטקס הקיסרי הנסיך ממונטנובו, אשר היה אויב מושבע של פרנץ פרדיננד וסופיה, דאג גם להשפלתם של שלושת היתומים שלהם. הוא דאג שייאסר עליהם להשתתף בלוויה, ואף ניסה ללא הצלחה לאלץ אותם לשלם את העלות שלה מכספי הירושה שלהם. בעקבות סיום מלחמת העולם הראשונה ב-1918, ביטול המונרכיה ופירוק האימפריה האוסטרו-הנגרית, הוחרמו מרבית נכסיהם בידי ממשלת צ'כוסלובקיה, והם עברו לגור בטירת ארססטן בדרום אוסטריה. הוא היה פעיל בתנועה מלוכנית, ועמד בקשר הדוק עם אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה. כמו כן הוא היה חבר במיליציית היימווהר ("משמר הבית").

בעקבות מעצרו של צעיר יהודי בשם לבנשוס שזרק לבנה על חלון ראווה של מטה נאצי בווינה, והחשש שיוטל עליו עונש חמור, הגיע ארנסט לווינה וזרק לבנה על אותו חלון ראווה. לאחר שנעצר אמר: "אתם אומרים לתלות את לבנשום על שניפץ את חלון הראווה עתה תתלו גם את הנסיך פון־הוהנברג"^[2].

הוא ואחיו מקסימיליאן, התנגדו לאנשלוס. ב-14 במרץ 1938 נשלחו יחד למחנה הריכוז דכאו^[3]. הם הועסקו בעבודות משפילות שנועדו לשבור את רוחם, אולם נשאו אותם באורך רוח ובעליזות, והיו ביחסים חבריים עם מרבית האסירים. אשתו של מקסימיליאן נפגשה עם הרמן גרינג, והצליחה לפעול לשחרורו לאחר חצי שנה. ארנסט לעומת זאת הועבר למחנה אחר ושוחרר רק ב-1943. עם זאת, 20,000 דונם מנכסי בית הוהנברג הופקעו בידי הנאצים. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליחו האחים לפעול להחזרת חלק מהנכסים. ארנסט נפטר ב-5 במרץ 1954 בגיל 49, כתוצאה מהשפעות מאחרות של ההתעללות שעבר בידי הנאצים.