בועת הפילטר

בועת הפילטר הוא מונח שטבע אקטיביסט האינטרנט, אלי פאריסר, בספרו הנושא כותרת זהה, כדי לתאר תופעה שבה אתרי אינטרנט משתמשים באלגוריתמים כדי לנחש את אופי המידע שמחפשים הגולשים^[1].

האלגוריתמים מסננים את המידע המוצג בהתאם למידע שנאסף בעבר על הגולש (מקומו הגאוגרפי, התנהגותו בעבר ברשת האינטרנט והיסטוריית חיפושים). באופן זה אתר האינטרנט מציג לגולש רק מידע שמתאים להעדפות הגולש בעבר.

לדעת פאריסר, תופעת בועת הפילטר מבודדת את הגולש במעין "בועה" ללא המידע העומד בניגוד להעדפות הגולש. דוגמאות בולטות לבועת הפילטר הן מנוע החיפוש של גוגל המותאם באופן אישי לגולש, וידיעות מותאמות אישית בפייסבוק. לדעת פאריסר, בועת הפילטר גורמת לגולשים להיחשף פחות להשקפות נוגדות והם הופכים מבודדים אינטלקטואלית בתוך מעגל המידע שאליו הם נחשפים, בידוד שעלול לגרום צרות אופקים. אחת הדוגמאות של פאריסר לתופעה זו היא בחיפוש שביצע משתמש בגוגל למונח "BP", אשר תוצאותיו היו חדשות באשר להשקעות בחברת בתאגיד הענק BP, בעוד חיפוש זהה שנעשה על ידי משתמש אחר הניב חדשות על דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010) באסדת קידוח של התאגיד.

הרעיון של בועת הפילטר, הפך לנפוץ במאי 2011, לאחר הרצאת Ted של פאריסר על הנושא, בה נתן דוגמאות כיצד עובדת בועת הפילטר. פאריסר ערך בדיקה כדי להדגים את ההשפעה של בועת הפילטר, הוא ביקש ממספר חברים לבצע חיפוש של המילה ״מצרים״ בגוגל ולשלוח אליו את התוצאות. בהשוואה של דפי תוצאות החיפוש של שני החברים, התגלה שיש חפיפה ביניהם בנושאים כמו חדשות ותיירות, אולם, תוצאות החיפוש של אחד מהם כללו באופן בולט קישורים למידע על המהפכה במצרים של 2011 שהתרחשה באותו זמן, בעוד שהחבר השני לא קיבל בתוצאות החיפוש קישורים כאלו.^[2]

בעוד שרבים מאיתנו רואים את האלגוריתמים לסינון המידע כעזרים חשובים להתמודדות עם בעיית עומס המידע באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט,^[3] לדעת פאריסר, לבועת הפילטר השפעה שלילית על השיח הציבורי. הוגים אחרים חולקים על דעה זו וטוענים כי השפעת הבועה היא מזערית וניתן לתקנה בקלות^[4].

פגיעה בפן הדמוקרטי של השימוש ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי פאריסר טוען שנכון להיום, אשליית הנגישות למידע החופשי באינטרנט היא אוטופית ולא ממשית. הוא גורס כי הסיבה לכך היא שהאלגוריתמים, כשומרי הסף ה"בלתי נראים" (כיוון שפעילותם אינה חשופה למשתמש), מונעים מאיתנו נגישות לזרימה חופשית של מידע ברשת, מידע אשר נמצא מעבר ל"בועת החלל" האישית של ההתעניינויות שלנו. הבעייתיות נובעת מצורת ה"עבודה" של האלגוריתמים – שאוספים עבורינו מידע נקודתי, שמוגבל לחיפושים האישיים שלנו מבלי שנוכל להגדיר זאת אחרת. למעשה, נמנע מאיתנו לבחור בדרך דמוקרטית לאיזה סוגי מידע להחשף^[5]. כתוצאה מכך מוגבלת הנגישות שלנו למידע חדש ומגוון, שיכול להרחיב את האופקים האישיים שלנו ולפתח אותנו בתור בני אדם.

פתרונות אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאריסר מציע מספר דרכים למנוע ממקורות אחרים להכתיב או לשלוט בחיפוש המידע שלנו. אחד הדברים הראשונים שהוא מציע לעשות זה שינוי בשיטת ה"עבודה" של האלגוריתמים, הוא מפנה הצעה זו לתשומת לבם של מפעילי אלגוריתמים - חברות ומנועי החיפוש הגדולים כגון: "Google", "פייסבוק", "!Yahoo" וכדומה - כדי שיתנו למשתמש להחליט באופן עצמאי - איזה מידע האלגוריתמים יחפשו עבורו. במקרה כזה דרך ה"עבודה" של האלגוריתמים צריכה להיות מאוזנת, וחיפוש מקורות המידע יהיה לא רק עבור תוצאות רלוונטיות, אלא גם עבור תוצאות בעלות חשיבות, מאתגרות ואף כאלה שיוצרות אי-נוחות, על-פי דבריו של פאריסר^[6]. באופן כללי תוצאות החיפוש צריכות לחשוף נקודות מבט מגוונות, כדי שהן יהפכו למועילות ומעשירות יותר עבור המשתמש.
באתר האינטרנט, אשר עוסק בספר שכתב^[7], מציע אלי פאריסר 10 דרכים "לפוצץ" את "בועת הפילטר". פתרונות אלו מאפשרים למשתמש להשיב לעצמו את חופש הבחירה, ומערבים אותו בצורה אקטיבית בצעדים ראשונים שיעזרו לו להחזיר את השליטה שקשורה לחיפוש המידע ברשת. על אף שצעדים אלו לא מונעים בצורה מוחלטת את התערבותם של האלגוריתמים, אותם מפעילים חלק גדול מחברות אתרי האינטרנט ומנועי החיפוש - הם מהווים פתרונות ראשוניים להפיכת הרשת לדמוקרטית יותר עבור ציבור המשתמשים.

כמו כן, ישנם אתרים כמו "torproject" ^[8], ומנועי חיפוש כגון "startpage" ^[9] - אשר שומרים על אנונימיות המשתמש ומבטיחים חוויית גלישה וחיפוש מגוונים יותר.

רעיונות דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיבת תהודה בתחום התקשורת או מרחב הדהוד תקשורתי הן קהילות סגורות, שבהן אנשים מתקשרים עם אנשים שדומים להם ודעותיהם משקפות את שלהם. מצב זה עלול להגביר קיטוב פוליטי וחברתי ונטייה לקיצוניות. המונח הוא מטאפורה המבוססת על תיבת התהודה הקולית, בה מתחם חלול משמש לייצור הדהוד. תיבת תהודה עשויה לחזק אמונות של אנשים ללא בסיס עובדתי, מאחר שהם מוקפים באלו שמחזיקים באותן דעות.^[10]

בנאום הפרידה של ברק אובמה הוא זיהה רעיון דומה לבועת הפילטר כ״איום על הדמוקרטיה (האמריקאית)״, במילים אחרות, ה״נסיגה לתוך הבועות שלנו,.. במיוחד עדכוני הרשתות החברתיות, אנחנו מוקפים באנשים שנראים כמונו וחולקים את אותה נקודת מבט פוליטית ואף פעם לא מאתגרים את ההשערות שלנו.. ואנחנו הופכים יותר ויותר בטוחים בבועות שלנו עד שאנחנו מתחילים לקבל רק מידע, אמיתי או לא, שמתאים לדעותינו, במקום לבסס את הדעות שלנו על הראיות הקיימות בחוץ״.^[11]

תגובות ומחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שאלגוריתמים מגבילים את המגוון הפוליטי אליו נחשפים משתמשי הרשת, חלק מבועת הפילטר הוא תוצר של בחירות המשתמשים. במחקר שבוצע לאחר הבחירות בארצות הברית בשנת 2004^[12], גילו החוקרות נטלי גלאנס ולאדה אדאמיק שבלוגרים המגיעים מקטבים פוליטיים שונים נטו ליצור משמעותית פחות קישורים אל הקוטב הנגדי לדעותיהם. תוך מעקב קצר טווח אחר 1000 בלוגים, ומעקב ארוך טווח אחר 40 בלוגים מובילים, הם מצאו שהתייחסויות החוצות את הקוטב הפוליטי דלילות משמעותית מהתייחסויות פנים קוטביות.

המשמעות הנובעת ממיעוט קישורים זה הוא שהקוראים בלוגים יכלו דרך התייחסויות של היוצרים להיחשף סטטיסטית הרבה פחות לדעות הנוגדות את דעת הכותב. קורא המשויך לקוטב אחד יחשף דרך קריאת בלוג מהקוטב התואם את דעותיו לדעות התואמות את דעותיו, והרבה פחות לדעותיהם של כותבים שדעותיהם מנוגדות. בכך, אף ללא אלגוריתם, קוראי הבלוגים נמצאו שבויים בבועה של דעות המקושרות אליהם, כך כל עוד לא יחפשו מידע נוגד באופן אקטיבי אלא יסתמכו על קישורים והתייחסויות מובנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בועת הפילטר בוויקישיתוף

דרור פויר, ‏הדברים שצוקרברג לא רוצה שנראה, דרור פויר, באתר גלובס, 8 ביוני 2011
פאריסר: היזהרו מ"בועות סינון" מקוונות
שיזף רפאלי, מי קובע מה נגלה ברשת, באתר כלכליסט, 26 במאי 2011
סטנלי לוי, האם גוגל פוצצה את הבועה?, אתר wired
גל מור, האם פייסבוק הופך אותנו לצרי אופקים?, אתר נענע 10
ליאור קודנר, היד המעלימה ברשת, באתר TheMarker‏, 22 באוגוסט 2011
Natale Glance and Lada Adamic, Divided They Blog, March 4th 2005

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Pariser, Eli, The Filter Bubble: What the Internet Is Hiding from You. Penguin Press (New York, May 2011) ISBN 978-1594203008
^ Pariser, Eli (March 2011). "Beware online 'filter bubbles'". TED.com. Archived from the original on 2017-09-22. Retrieved 2017-09-24.
^ Bursting the Filter Bubble, Kashmir Hill, Forbes,( August, 2011) .
^ The Filter Bubble. The Atlantic, October 10, 2010
^ Kamin Julia, Filter bubbles for democracy [1], June 15, 2011
^ Pariser Eli, The Filter bubble [2], June 1, 2011
^ Pariser Eli, 10 Ways to Pop Your Filter Bubble [3], June 1, 2011
^ torproject, Anonymity online [4]
^ startpage, The world's most private engine [5]
^ Elanor Colleoni, Alessandro Rozza, Adam Arvidsson, Echo Chamber or Public Sphere? Predicting Political Orientation and Measuring Political Homophily in Twitter Using Big Data: Political Homophily on Twitter, Journal of Communication 64, 2014-04, עמ' 317–332 doi: 10.1111/jcom.12084
^ President Obama Delivers Second Inaugural Address: January 21, 2013, 2300 N Street, NW, Suite 800, Washington DC 20037 United States: CQ Press, עמ' 3–10
^ Lada A. Adamic, Natalie Glance, The political blogosphere and the 2004 U.S. election, Proceedings of the 3rd international workshop on Link discovery - LinkKDD '05, ACM Press, 2005 doi: 10.1145/1134271.1134277

[1] Pariser, Eli, The Filter Bubble: What the Internet Is Hiding from You. Penguin Press (New York, May 2011) ISBN 978-1594203008

[2] Pariser, Eli (March 2011). "Beware online 'filter bubbles'". TED.com. Archived from the original on 2017-09-22. Retrieved 2017-09-24.

[test-3] Bursting the Filter Bubble, Kashmir Hill, Forbes,( August, 2011) .

[4] The Filter Bubble. The Atlantic, October 10, 2010

[5] Kamin Julia, Filter bubbles for democracy [1], June 15, 2011

[6] Pariser Eli, The Filter bubble [2], June 1, 2011

[7] Pariser Eli, 10 Ways to Pop Your Filter Bubble [3], June 1, 2011

[8] torproject, Anonymity online [4]

[9] startpage, The world's most private engine [5]

[10] Elanor Colleoni, Alessandro Rozza, Adam Arvidsson, Echo Chamber or Public Sphere? Predicting Political Orientation and Measuring Political Homophily in Twitter Using Big Data: Political Homophily on Twitter, Journal of Communication 64, 2014-04, עמ' 317–332 doi: 10.1111/jcom.12084

[11] President Obama Delivers Second Inaugural Address: January 21, 2013, 2300 N Street, NW, Suite 800, Washington DC 20037 United States: CQ Press, עמ' 3–10

[12] Lada A. Adamic, Natalie Glance, The political blogosphere and the 2004 U.S. election, Proceedings of the 3rd international workshop on Link discovery - LinkKDD '05, ACM Press, 2005 doi: 10.1145/1134271.1134277

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

מיסאינפורמציה
מושגי יסוד	מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת	פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • סקנדל עיתונאי • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה
מכחישנות	הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל	תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת מתקפת הפתע על ישראל
שיווק	תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע	אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות	בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים