בוקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סט טאצ'י וקודאצ'י

בוקןיפנית: 木剣) היא חרב עץ יפנית המשמשת לאימונים.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרב הבוקן משמשת כתחליף זול ובטיחותי לאימוני חרב בכמה אמנויות לחימה יפניות, כגון קנדו, איאיידו, אייקידו וקנג'וטסו.

ב-2003 הציגה התאחדות הקנדו העולמית (AJKF - All Japan Kendo Federation) תרגילים (קאטות) המבוססים על השימוש בבוקן.

חרב סובוריטו היא סוג של בוקן המשמשת בסובורי (אימוני חיתוך). חרבות סבוריטו כבדות ועבות יותר מאשר חרב הבוקן הרגילה ואינן מתאימות לאימוני זוגות או לאימוני קאטות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרבות הבוקן עתיקות כחרבות היפניות עצמן, ושימשו לאימוני הלוחמים. ביפן, ההיסטוריה של החרב והאימון בשימוש בה מגיעה עוד לפני ההיסטוריה הכתובה. ישנן אגדות המספרות על השימוש בחרבות עוד בתקופת האלים.

מיאמוטו מוסאשי, סמוראי ומורה דגול לקנג'וטסו היה ידוע בהכרעת קרבות מול לוחמים חמושים כשברשותו רק בוקן או שתיים.

סוגי בוקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר סוגים של חרבות בוקן, להלן הסוגים הנפוצים:

  1. דאיטו/טאצ'י - חרב ארוכה, באורך קטאנה.
  2. שוטו/קודאצ'י/ואקיזאשי-בו - חרב קצרה באורך ואקיזאשי.
  3. טנטו-בו - חרב קצרה באורך של טנטו (סכין).
  4. סובוריטו - חרב באורכים שונים, עבה יותר וכבדה יותר המשמשת לאימוני חיתוך.

התאחדות הקנדו העולמית הגדירה את האורך המומלץ לאימוני קנדו (קנדו קאטה):

  • טאצ'י - אורך כולל - 102 ס"מ; אורך הידית (טסוקה) - 24 ס"מ.
  • קודאצ'י - אורך כולל - 55 ס"מ; אורך הידית (טסוקה) - 14 ס"מ.

בנוסף, לאסכולות מסורתיות שונות של אימוני חרב (קוריו) יש מידות וסגנונות בוקן משלהן, עם טסובה (מגן יד) או בלעדיו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוקן בוויקישיתוף