ביופולימרים
ביופולימרים הם פולימרים אשר נוצרים על ידי אורגניזמים. בגלל עצם היותם פולימרים, ביופולימרים מכילים מונומרים אשר קשורים בקשר קוולנטי כדי ליצור מבנה גדול יותר. בכימיה מתחלקים הביופולימרים לשלוש קבוצות, על פי יחידות המונומר שהם מכילים ועל פי המבנה הכימי שלהם:
- פולינוקלאוטידים (אנ') – ביופולימרים ארוכים יחסית, אשר מורכבים מ-13 או יותר מונומרים נוקלאוטידים.
- פוליפפטידים – ביופולימרים קצרים אשר מורכבים מחומצות אמינו שונות.
- רב-סוכרים – בדרך כלל ביופולימרים עם מבנה ליניארי אשר מורכב מפחמימות.
תאית היא הביו פולימר והתרכובת האורגנית הנפוצה ביותר בטבע. 33 אחוז מהחומר שמקורו בצומח הוא תאית. לדוגמה, בכותנה ישנם 90 אחוז תאית, ואילו בעץ ישנם 50 אחוזי תאית.
ננוצלולוז, או צלולוז מיקרופיברילי הוא ביופולימר המורכב ממיקרופיברילות של צלולוז בגודל ננומטרי. רוחבו הממוצע נע בין 5–20 ננומטר ואורכו נע בטווח רחב שבין עשרות ננומטרים ועד למיקרונים בודדים. חומר זה הוא פְּסֵאוּדוֹ-פלסטי[1] ומכך תצורותיו הן מגוונות. ניתן לייצרו כקצף, אירוג'ל, כשכבות ננוצלולוז קשיחות וחזקות וכפולימרים גבישיים בלתי חדירים לגז[2].
ביופולימרים מול פולימרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבדל גדול אך הגדרתי ברובו, בין ביופולימרים לפולימרים אחרים ניתן למצוא במבנם. כל הפולימרים עשויים מתתי-מבנים שחוזרים על עצמם הנקראים מונומרים. ביופולימרים לרוב בעלי מבנה מוגדר, אך זו אינה הגדרה מכלילה (לדוגמה: ליגנו-צלולוז). במקרה של חלבונים, ההרכב הכימי המדויק והרצף שבו היחידות מסודרות נקרא מבנה ראשוני.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כימיה פולימרית
- מלנין - ביו פולימר
- ננוצלולוז
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו כאן
- ^ Aulin, Christian; Susanna Ahola, Peter Josefsson, Takashi Nishino, Yasuo Hirose, Monika Österberg and Lars Wågberg (2009). "Nanoscale Cellulose Films with Different Crystallinities and Mesostructures-Their Surface Properties and Interaction with Water". Langmuir 25 (13): 7675–7685. doi:10.1021/la900323n. PMID 19348478.
