בקלה אטלנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבקלה אטלנטית
בקלה אטלנטית
בקלה אטלנטית
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: בקלאים
משפחה: שיבוטיים
סוג: בקלה
מין: בקלה אטלנטית
שם מדעי
Gadus morhua
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בקלה אטלנטית או שיבוט אטלנטי (שם מדעי: Gadus morhua) הוא מין של דג הבקלה ממשפחת השיבוטיים המצוי ברחבי צפון האוקיינוס האטלנטי ובאזור שסביב חופי גרינלנד והים הבלטי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הבקלה הגדול ביותר הגיע ל-1.8 מטר ומשקלו ל-96 ק"ג ואולם האורך הממוצע הוא 61 ס"מ משקלו 40 ק"ג. אין הבדלים גדולים בין שני הזוויגים. זו דג בעל שפתיים גדולות, סנפירים גבוהים וזנב מוארך. הוא יכול לחיות 25 שנה בטבע.

הבקלה הוא דג טורף הנצמד לאזורי החופים וחי בקרבה לקרקעית (בעומק 99–262 מ') בלהקות. הוא טורף-על באזור הים הבלטי וניזון משאר היצורים הקטנים יותר, לרבות מבקלות אחרות שמסתתרים בקרקעית כדי לא להיטרף. כמו כן הוא צד סרדינים, לובסטרים כמו הלובסטר האמריקני (Homarus americanus) הענקי, חסילונים וסרטנים. מחקרי דגימות גילו שהבקלות הצעירות ניזונות בעיקר מסרטנים, אך הגדולים ניזונים בעיקר מדגים שרבים מהם הם דגי מסחר חשובים כמו המקרל, ההרינג, הסול ומינים אחרים ממשפחת השיבוטיים.

לבקלה מעט טורפים טבעיים הכוללים דגים טורפים אחרים, כרישים, כלבי ים ולווייתנים. כמו כן הוא דג מאכל חשוב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בקלה אטלנטית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בקלה אטלנטית באתר הרשימה האדומה של IUCN
ערך זה הוא קצרמר בנושא דגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.