ברירה כוזבת

ברירה כוזבת או דילמה כוזבת היא כשל לוגי מקבוצת כשלי מתאם, שבו האפשרויות מוצגות כבלעדיות (אקסקלוסיביות) כאשר המצב בפועל אינו כזה. לעיתים קרובות, משמש כשל זה כדי לטשטש את הסבירות של אפשרות אחת או כדי לנסח טיעון במונחי המשתמש.

בסוג אחר של ברירה כוזבת נעשה שימוש שגוי בסיקטגורמט "או", שבו מוצבות מספר אפשרויות (לרוב שתיים), כאשר במציאות ישנן יותר אפשרויות. הכשל הלוגי הזה ידוע גם בשם "כזב הסרת האמצעי", "כזב הדיכוטומיה" או "ביפורקציה".

דוגמאות

• "הוכח שבנו של ראש המועצה שיקר לחוקרי המשטרה, ומזה אנחנו למדים שהוא פשוט צעיר חסר ניסיון" (מובן שאין הכרח שאמירת אמת וחוסר ניסיון הן שתי האפשרויות ההופכיות והבלעדיות).
• "או שאתה איתי, או שאתה נגדי"
• "אם תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין איננה נכונה, סימן שסיפור הבריאה בתנ"ך נכון".
• "האם מעשה מסוים הוא טוב כי כך אלוהים קבע, או שהוא קבע כך כי זה טוב?"

השגיאה בשלושת המקרים האחרונים טמונה בהנחה שישנן רק שתי אפשרויות נתונות (איתי או נגדי, דרווין או התנ"ך, הטוב הוא שרירותי או בלתי מותנה באלוהים) כאשר בפועל ייתכנו אפשרויות רבות נוספות.

דילמות כוזבות חביבות במיוחד על פוליטיקאים, האוהבים להציגן באמצעות שאלות רטוריות, ההופכות אותן מקורבות לכשל ריבוי שאלות, כמו בדוגמאות הבאות:

• "האם אתה בעד שלום, או שאתה רוצה לפוצץ את המסגדים בהר הבית?"
• "האם אתה רוצה לתמוך בצה"ל או לתת רוח גבית לטרור?"

במאמר על חיסונים נגד קורונה מוצגת השאלה "האם אפשר להיות בטוחים ב-100% שאין סיכון בחיסון?" כברירה כוזבת, לצד ההסבר הבא: "לקבל החלטה משמעותה בהכרח פעולה בתנאי אי-ודאות וביצוע הערכת סיכונים. כל פרוצדורה רפואית יש סיכון בצידה. גם לחיסון ותיק כמו לחצבת יש תופעות לוואי קשות במקרים נדירים, אבל לעומת זאת הסיכון שבאי-התחסנות גדול לאין שיעור."

במאמר על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מוצגת חשיבה דיכוטומית בנוסח "הכל או לא-כלום" כברירה כוזבת, מכיוון שהיא מתעלמת ממדרגות הביניים ומתחום אפור רחב. במאמר מובאות הדוגמאות הבאות:

• "אם לא קיבלתי 100 במבחן אז נכשלתי."
• "אם לא סיימתי את מה שתכננתי לעשות אז לא עשיתי כלום."