ג'ואן וודוורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ואן וודוורד
Joanne Woodward
ג'ואן וודוורד בסרט "רייצ'ל, רייצ'ל", 1968
ג'ואן וודוורד בסרט "רייצ'ל, רייצ'ל", 1968
לידה 27 בפברואר 1930 (בת 94)
תומאסוויל, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Joanne Gignilliat Trimmier Woodward עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג פול ניומן (29 בינואר 195826 בספטמבר 2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נל ניומן, Melissa Newman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ואן וודוורד ופול ניומן בעלה, 1958
ג'ואן וודוורד ופול ניומן בעלה, 1958

ג'ואן ג׳נילט טרמייה וודוורדאנגלית: Joanne Gignilliat Trimmier Woodward; נולדה ב-27 בפברואר 1930) היא שחקנית קולנוע אמריקאית, זכתה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי אמי ובפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1957 על תפקידה בסרט "שלוש פנים לחוה". התפרסמה גם בזכות זוגיות בת 50 שנים עם השחקן פול ניומן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וודוורד נולדה בתומאסוויל, ג'ורג'יה לאלינור ג׳נילט ולווייד וודוורד הבן, והיא קרויה על שמה של שחקנית הקולנוע זוכת פרס האוסקר ג'ואן קרופורד. משפחת אימה היא ממוצא צרפתי-הוגנוטי, ומכאן שמותיה האמצעיים, ג׳נילט טרמייה. היא החליטה להפוך לשחקנית קולנוע בעידודה של אימה שהייתה חובבת סרטים מושבעת. לאחר שהוריה התגרשו עברה ממקום מגוריה לקרוליינה הדרומית שם סיימה בהצלחה את לימודיה ב"תיכון גרינבייל" בשנת 1947. כשהייתה נערה זכתה בכמה תחרויות יופי והשתתפה במופעים בתיכון שבו למדה. את יסודות המשחק הראשונים רכשה ב"אוניברסיטת לואיזיאנה" ולאחר מכן על בימות ניו יורק.

לפני נישואיה הראשונים דווח על אירוסיה לסופר גור וידאל, דיווח שנחשב לאחר מכן לכוזב, אולם וודוורד התגוררה עם וידאל בלוס אנג'לס במשך תקופה קצרה והשניים נשארו חברים. בתחילת 1958 התחתנה עם שחקן הקולנוע זוכה פרס האוסקר פול ניומן אותו הכירה בשנת 1953 במחזה "פיקניק", הרומן בין הזוג התפתח חמש שנים לאחר מכן על סט הסרט "הקיץ הארוך והלוהט". ניומן נפרד למענה מג׳קי וייט, אשתו הראשונה ואם שלושה מילדיו. לוודוורד ולניומן נולדו שלוש בנות: אלינור טרסה (1959), מליסה סטיוארט (1961) וקלייר אוליביה ניומן (1965). בשונה מרוב זוגות השחקנים בהוליווד הזוג התגורר במדינת קונטיקט, הרחק מהוליווד, וקיים סגנון חיים שקט ונורמלי למדי, הרחק מכלי התקשורת. פול ניומן נפטר ב-26 בספטמבר 2008 ממחלת הסרטן.

בשנת 1990, בגיל 60, קיבלה וודוורד תואר אקדמי כשסיימה את לימודיה לצד ביתה קלייר ב"מכללת שרה לורנס" שבניו יורק.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וודוורד החלה את קריירת המשחק ב-1953 כשהשתתפה כשחקנית מחליפה במחזה "פיקניק". סרטה הראשון של היה המערבון "Count Three and Pray" בשנת 1955, לאחר מכן המשיכה לנוע בין הסטים בהוליווד ובימות התיאטרון בברודוויי.

ב-1957 זכתה וודוורד בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ובפרס גלובוס הזהב על תפקידה המשולש בסרט "שלוש פנים לחוה", בסרט המבוסס על ספר הנושא את אותו שם. בסרט זה שיחקה לראשונה בתפקיד ראשי וגילמה את חנה, אישה צעירה שלקתה בפיצול אישיות. הופעתה בסרט תרמה למודעות ציבורית רחבה למחלה הנדירה של פיצול האישיות. על תפקידה הייתה מועמדת גם לפרס באפט"א. באותה שנה הייתה מועמדת לפרס באפט"א על הופעתה בסרט "No Down Payment".

המשך הקריירה והעבודה עם פול ניומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואן וודוורד ופול ניומן על סט הסרט "סוג חדש של אהבה", 1963

ב-1958 הופיעה לראשונה בתפקיד קולנועי לצידו של פול ניומן בסרט "הקיץ הארוך והלוהט", באותה שנה הזוג התחתן לאחר שניומן נפרד מאשתו הראשונה לה נישא בשנת 1949. ניומן ווודוורד השתתפו זה לצד זה ב 10 סרטים, הבולטים שבהם היו הדרמה המוזיקלית הקלאסית "אינטרמצו בפריז" בשנת 1961 בה הופיעו גם סידני פואטייה ודיאן קארול, בהפקה גילמה וודוורד תיירת אמריקאית המחוזרת על ידי נגן ג'אז מקומי בשם ראם בוואן (ניומן), ובקומדיה "סוג חדש של אהבה" ב-1963 שעל תפקידה בה קיבלה וודוורד מועמדות שנייה לפרס גלובוס הזהב.

ב-1968 הופיעה לראשונה בסרט בבימויו של בעלה ניומן "רייצ'ל, רייצ'ל", בסרט מופיעה וודוורד בדמותה של רייצ'ל קמרון, רווקה שחווה אהבה נכזבת. הסרט זכה להצלחה קולנועית רחבה וזיכה את וודוורד בפרס גלובוס זהב שני, במועמדות שנייה לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ובמועמדות שלישית לפרס באפט"א.

ב-1972 שיחקה בסרט שני אותו ביים פול ניומן, "השפעת קרני גמא על צפרני החתול" שמבוסס על מחזהו המצליח של פול זינדל, בגרסה הקולנועית למחזה גילמה וודוורד את ביאטריס, אם אלכוהוליסטית וקיבלה את פרס "פסטיבל קאן" בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר ומועמדות רביעית לפרס גלובוס הזהב. בשנה שלאחר מכן הופיעה לצד שחקנים יהודים מפורסמים כגון זוכה פרס האוסקר מרטין בלאס וסילביה סידני בדרמה "משאלות קיץ, חלומות חורף" וגילמה את ריטה וולדן, עקרת בית נשואה, שכתוצאה מילדותה המיוסרת אינה מסוגלת ליצור קשר עם רגשותיה. הופעתה המרשימה זיכתה את וודוורד במועמדות שלישית לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, מועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב ובפרס באפט"א ראשון לאחר שלוש מועמדויות.

ב-1976 קיבלה מועמדות לפרס אמי כשגילמה את הפסיכיאטרית קורנליה ווילבור בסרט "סיביל" (המבוסס על הספר בשם זה). ב-1978 זכתה בפרס אמי ראשון בקריירה על עבודתה בסדרת הטלוויזיה "תראו איך היא רצה". ב-1981 הייתה מועמדת פעם שלישית לפרס גלובוס זהב ומועמדת לפרס אמי בפעם שלישית על תפקידה בסרט "משבר בתיכון". זכתה בפרס אמי שני בשנת 1985 על תפקידה בסדרת הטלוויזיה "אתה זוכר אהבה" עליו קיבלה גם מועמדות שביעית לפרס גלובוס הזהב.

בשנת 1990 השתתפה וודוורד בפעם העשירית והאחרונה בתפקיד קולנועי לצידו של בעלה פול ניומן בדרמה של ג'יימס אייבורי "מר וגברת ברידג'", בסרט הופיעו ניומן וודוורד כוולטר ואינדיאה ברידג', זוג בורגני נשוי בעל חמישה ילדים. וולטר הוא עורך דין יבש ופטרוני, ואינדיאה היא עקרת בית שמנסה להפיח מעט חיים ונעימות בחייה המשמימים. על משחקה בסרט זכתה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר רביעית ובמועמדות שמינית לפרס גלובוס הזהב. בשנה זו קיבלה גם את פרס אמי השלישי שלה אותו חלקה עם 4 נשים נוספות, את הפרס קיבלו ה-5 על עבודתן בסדרה "American Masters", בה גם לקחה וודוורד חלק פעיל בקאסט של התוכנית וקיבלה מועמדות אמי נוספת על משחקה.

בשנת 1993 הופיעה לצידם של דנזל וושינגטון ואנטוניו בנדרס בדרמה הקולנועית "פילדלפיה" העוסקת בדעות קדומות כלפי נשאי איידס וכלפי הומואים. בסרט גילמה וודוורד את דמותה של שרה, אמו של ג'פרי באוורס (טום הנקס), עורך דין הומו אשר תבע את מעסיקיו בגין פיטורים בלתי חוקיים לאחר שנדבק במחלת האיידס. בנוסף קיבלה מועמדות חמישית לפרס אמי על משחקה בסדרה "Blind Spot". ב-1994 קיבלה את פרס גלובוס הזהב השלישי שלה ומועמדות אמי שישית על תפקידה בסרט "שיעורי נשימה", שם הופיעה לצידו של ג'יימס גארנר.

בשנת 2005, לאחר תשע שנות היעדרות, הופיעה וודוורד לצד פול ניומן, אד האריס, פיליפ סימור הופמן והלן האנט בסדרת הטלוויזיה "אימפריות נופלות". הופעה זו הייתה האחרונה לצד בעלה פול ניומן. על הופעתה בסדרה קיבלה מועמדות עשירית במספר לפרס גלובוס הזהב ושביעית לפרס אמי.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ואן וודוורד בוויקישיתוף
ג'ואן וודוורד - פרסים