ג'ינג'ר רוג'רס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ינג'ר רוג'רס
Ginger Rogers
בסרט "האורח השלושה-עשר" מ-1932
בסרט "האורח השלושה-עשר" מ-1932
בסרט "האורח השלושה-עשר" מ-1932
לידה 16 ביולי 1911
אינדפנדנס, מיזורי, ארצות הברית
פטירה 25 באפריל 1995 (בגיל 83)
רנצ'ו מיראז', קליפורניה, ארצות הברית
מקום קבורה Oakwood Memorial Park Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Virginia Katherine McMath עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מוזיקת פופ מסורתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1929–1994 (כ־65 שנים)
מקום לימודים
בן או בת זוג
  • לו איירז (19341940)
  • Jack Pepper (19291931)
  • William Marshall (19611969)
  • ז'אק ברז'רק (19531957)
  • Jack Briggs (19431947) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עם פרד אסטר בסרט Swing Time מ-1936
כרזת הסרט כובע צילינדר, אחד המצליחים ביותר בהשתתפות פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס

ג'ינג'ר רוג'רס (Ginger Rogers; ‏ 16 ביולי 1911 - 25 באפריל 1995) הייתה רקדנית, שחקנית וזמרת במחזות זמר וסרטים מוזיקליים. נודעה בעיקר כבת זוגו של הרקדן פרד אסטר, יחד עמו יצרה עשרה סרטים מוזיקליים בהוליווד בשיא תקופת הסרטים המוזיקליים בשנות השלושים. במהלך הקריירה הארוכה שלה השתתפה ב-73 סרטים וזכתה, בשנת 1940 בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרט Kitty Foyle.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוג'רס נולדה כווירג'יניה קתרין מקמת' (Virginia Katherine McMath) במיזורי. הקריירה שלה בעולם הבידור החלה כאשר זכתה בתחרות ריקוד צ'ארלסטון שזיכתה אותה בתפקיד בוודוויל נודד שהגיע לעירה בהיותה בת 17. היא נדדה עם הלהקה במשך 18 חודשים עד שהגיעה לניו יורק ונבחנה לתפקיד בברודוויי, במחזמר Girl Crazy של ג'ורג' ואיירה גרשווין. היא קיבלה את התפקיד במחזמר המצליח והפכה לכוכבת "בין לילה", והיא בת 19. מאחורי הקלעים פגשה בפרד אסטר, שנשכר כדי להדריך את רקדני ההפקה.

בשנת 1930 החתימו אותה אולפני סרטי פרמאונט לחוזה בן שבע שנים, ממנו הצליחה להשתחרר אחרי ארבעה סרטים ועברה להוליווד. היא עבדה גם עם אולפני האחים וורנר וסרטה הבולט עמם היה רחוב 42, שהיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ב-1934.

בין 1933 ל-1939 שיתפה רוג'רס פעולה עם פרד אסטר בשורה של להיטי ענק בחברת RKO. הזוג יצר למעשה סוגה שבה שולבו ריקודים מסוגננים בסרטים. השילוב וההשלמה ההדדית בין אסטר ורוג'רס הפך למודל לשיתוף פעולה זוגי על המסך, כמו גם זוגיות בחייהם הפרטיים, אשר סוקרו על ידי עיתוני הרכילות. עשרת הסרטים שלה עם אסטר הניבו 33 ריקודים זוגיים, שכמעט כולם הפכו לקלאסיקה, נלמדו וצוטטו עשרות פעמים. רוג'רס הופיעה גם כזמרת וביצעה מספר שירים מתוך הסרטים. הסרט הראשון שלהם כזוג הוא "טסים לריו" (1933) ואחריו "רוברטה" (1935).

לדברי אסטר[1], רוג'רס לא ידעה לרקוד היטב עם בן זוג לפני שפגשה בו, אולם היה לה חן וכישרון טבעי. במהלך השנים, טען, למדה להשתלב עמו באופן כה מושלם עד כי כל מי שרקדה עם אסטר אחריה לא נראתה טוב כמוה.

ב-1939 עמדו אולפני RKO לפני פשיטת רגל וגם יחסיהם של אסטר ורוג'רס התערערו. היא יצאה לקריירת סולו והצליחה לזכות באוסקר ב-1940 ובמספר תפקידים מרכזיים במהלך שנות הארבעים. ב-1942 הופיעה לצידו של ריי מילאנד בסדר "הקצין והקטינה". לאחר שנות הארבעים זכתה לפחות תפקידים, בין תפקידיה לאחר שנות הארבעים ניתן לציין את שיתוף הפעולה שלה עם קרי גראנט ב"עסקי קופים" (Monkey Business) ‏ (1952) ואת השתתפותה בסרט !We're Not Married מאותה שנה בו כיכבה לצידה מרילין מונרו. בשנת 1956 הוזמנה על ידי מאיר לנסקי לחגיגות חנוכת מלונו בהוואנה, קובה.

ב-1965 הופיעה בפעם האחרונה בהפקת ברודוויי בתפקיד דולי במחזמר !Hello, Dolly.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fred Astaire: Steps in Time, 1959, multiple reprints
  • Arlene Croce: The Fred Astaire and Ginger Rogers Book, Galahad Books 1974, ISBN 0-88365-099-1
  • Jocelyn Faris: Ginger Rogers - a Bio-Bibliography, Greenwood Press, Connecticut, 1994, ISBN 0-313-29177-2
  • Hannah Hyam: Fred and Ginger - The Astaire-Rogers Partnership 1934-1938, Pen Press Publications, Brighton, 2007. ISBN 978-1-905621-96-5
  • John Mueller: Astaire Dancing - The Musical Films of Fred Astaire, Knopf 1985, ISBN 0-394-51654-0
  • Ginger Rogers: Ginger My Story, New York: Harper Collins, 1991

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ינג'ר רוג'רס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראיון מ-1986