גיזת הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאסון מביא לפליאס את גיזת הזהב

במיתולוגיה היוונית, גיזת הזהביוונית: Χρυσόμαλλον δέρας) הייתה שרידי צמרו של האַיִל האגדי כריסומאלוס (Χρυσομαλλος), אשר שימשה עילה למסעם של יאסון וגיבורים מיתולוגיים נוספים לעיר קולכיס על הספינה ארגו, מסע המכונה "מסע הארגונאוטים". סיפור המסע והרקע לו מכונים על פי רוב בשם "גיזת הזהב".

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאתאמאס מלך בויאוטיה ואשתו הראשונה נאפלה, נולדו בן פריקסוס ובת הלה. לאחר מותה של אמם נשא המלך את אינו לאשה ונולדו להם שני ילדים. לפי עצתו של האורקל מדלפי שמקורה בתככים של אשתו השנייה, עמד אתאמאס להקריב את פריקסוס והלה קורבן לאלים למניעת בצורת בארצו. נאפלה הופיעה בחלומו של פריקסוס ואמרה לו לקחת את אחותו ולברוח. הרמס שליח האלים הביא להם איל מופלא שצמרו זהב ששמו כריסומאלוס. האיל ידע לדבר בשפת אנוש ולעוף. הילדים עלו על גב האיל, וזה החל לעוף לקולכיס שבקווקז, לעיר בשם פאסוס, אשר כיום נקראת פותי. כאשר עברו מעל המצר שבימינו נקרא הדרדנלים התחוללה סופה והלה נפלה למיצר המים שנקרא על שמה: "הלספונטוס".

פריקסוס הגיע לקולכיס והתקבל על ידי אייטס המלך. הוא והאיל חיו בשלווה עד סוף ימיו. כשהזדקן האיל ביקש מפריקסוס להקריבו לזאוס. את צמרו הזהוב תלה איטס על עץ אלון בחורש הקדוש של ארס. על משמר גיזת הזהב הופקד דרקון.

פליאס, דודו של יאסון, שלח אותו להביא את גיזת הזהב, בתקווה שלא ישוב ממסעו. לטענתו, נשמתו של פריקסוס תנוח בשלום רק כאשר תשוב גיזת הזהב למולדתו (של פריקסוס), ומשימה זו מוטלת על מי שחפץ למלוך ביולקוס.

סיפורו של יאסון מופיע בספר "מטמורפוזות" מאת אובידיוס.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוונים זיהו את קבוצת הכוכבים "טלה" (Aries) שעל שמה המזל טלה, עם כריסומאלוס.

האגדה היוותה גם השראה לשמו של מסדר האבירים מסדר גיזת הזהב.

בסמל ניו זילנד משובץ סמל גיזת הזהב המסמל את ענף הצאן המפותח של המדינה.

בספר פרסי ג'קסון וים המפלצות מסדרת הספרים פרסי ג'קסון, גיבורי הסדרה משתמשים בגיזה כדי להציל את העץ של מחנה החצויים שמגן עליו וכך בסוף הספר יוצאת תאליה מן העץ ופותחת את העלילה לספר השלישי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיזת הזהב בוויקישיתוף