גיחון (נהר מקראי)
גיחון הוא נהר מקראי המוזכר בספר בראשית.
על פי המסופר בספר בראשית, הושקה גן העדן על ידי נהר שהתפצל לארבעה נהרות:
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים. שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר-שָׁם הַזָּהָב. וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם. וְשֵׁם-הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן--הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ כּוּשׁ. וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת.
בעוד שהפרת והחידקל הם נהרות שמיקומם ידוע כיום, ושמתמזגים לנהר אחד בעיראק, אין הסכמה על זהותם של הגיחון והפישון.
סברות לגבי מיקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזיהוי המרכזי בקרב החוקרים הוא שהגיחון הוא הנילוס הזורם בשטחה של כוש המקראית, שאין ספק ומחלוקת ביחס לזיהויה במרכז אפריקה, ועל פי הפסוק בבראשית, אותה סובב נהר הגיחון. הסברה מעלה כי הנילוס יחד עם אחד הנהרות עטברה-תכזה שבעת העתיקה נקרא בשם "נילוס"[1][2] או הנילוס הכחול, הוא נהר הגיחון. ספר היובלים מזהה את הנילוס ואחד מיובליו לעיל כגיחון.[3] המסורת האתיופית מזהה את הנילוס הכחול עם נהר הגיחון והמעיינות הנמצאים בקרבת מוצאו מאגם טאנה אף קרואים "גיון".[4] סברות נוספות מעלות קשר אטימולוגי בין שמו של אזור גוג'ם שבאתיופיה לבין השם גיחון.
סברות אחרות מזהות את אזור הנהר עם העיר השומרית כיש, שנמצאת במסופוטמיה (עיראק של ימינו), או עם נהר אמו דריה, אשר כונה בשל כך בערבית "גיח'ון", כאשר על פי סברה זו ארץ כוש המוזכרת בספר בראשית היא אזור הינדו-כוש בו זורם הנהר. אמנם קיים קושי בזיהוי זה, היות שארץ כוש מוזכרת פעמים רבות במקרא כמקום הסמוך לארץ מצרים.[5]
אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפות ביאטוס (מפות עולם (מפה מונדי) מסוג אורביס טרארום) המבוססות על המפה אשר צוירה על ידי הנזיר הספרדי ביאטוס מליאבנה בהתבסס על כתבים של הקדוש הנוצרי איזידור מסביליה, כתביו של הגאוגרף תלמי ועל התנ"ך. החל הנוהג לצייר את גן העדן בראש המפה (כאשר כיוון מזרח היה בראש המפה, ותחת גן העדן מוקמה יבשת אסיה) ולמקם את ארבעת הנהרות היוצאים ממנה ביבשת אסיה בהתאמה, דבר אשר מיקם את כל ארבעת הנהרות באזור עיראק של ימינו.
הקשר למעיין הגיחון בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו שרצו לקשר בין נהר הגיחון למעיין הגיחון. כך הרמ"ה[6] חולק על רש"י[7] שאומר שאין קשר בין השניים. יש שהסבירו את דעתו בכך שמקורות הגיחון בירושלים מגיעים מנחל הגיחון.[8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Alfons Ritler, "Takkaze" in Siegbert Uhlig (Editor), Encyclopaedia Aethiopica: O-X, Harrassowitz, 2010, ISBN 3447062460, p. 823-825
- ^ משמעות שם הנהר "תכזה" הוא "נהר" בהתייחס ליאור של המקרא
- ^ יובלים, פרק ח', פסוקים י"ח-ל"ו
- ^ Edward Ullendorff, Ethiopia And The Bible, Oxford University Press, 1968, ISBN 0197260764, p. 2
- ^ ספר ישעיהו פרק כ', פסוקים ג'-ה'. שם פרק מ"ג, פסוק ג. שם פרק מ"ה פסוק י"ד. שם פרק מ"ו, פסוק ט'. ספר יחזקאל פרק כ"ט, פסוק י'. שם פרק ל', פסוק ד', ועוד רבים.
- ^ הובא בעין יעקב, מסכת הוריות י"ב
- ^ כריתות ה, ב
- ^ ערוך לנר כריתות שם. כלי יקר (לאניאדו) מלכים א' לג, ביאורי הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר פרק כ' אות ל'. גם בפרקי דרבי אליעזר ובזוהר פרשת בא דף לה, ובתוספתא תענית פרק א', גם משמע כדברי הרמ"ה.