גנימדס
 | |
| תפקיד | נושא גביע האלים |
|---|---|
| תרבות |
מיתולוגיה יוונית  |
| אב |
טרוס |
| אם |
Callirhoe |
| אחים |
Ilus, Assaracus |
  | |
במיתולוגיה היוונית, גנימדס (ביוונית: Γανυμήδης) היה בנו של טרוס מלך טרויה, ונער יפה תואר. זאוס ראה את גנימדס עם כלביו ושומריו בעת ציד ליד הרי אידה, התאהב בו ושלח עיט שיביא אותו לאולימפוס. על פי גרסה אחרת, זאוס היה העיט בעצמו. גנימדס הפך לנושא גביע האלים באולימפוס ומגיש האמברוסיה ונקטר לאלים, וזאת לאחר שהבה, שהייתה נושאת הגביע לאלים, התחתנה עם הרקולס. כפיצוי לאובדן בנו, שלח זאוס לטרוס זוג סוסים בני אלמוות.
מלאכתו של גנימדס בעולם האלים מתקשרת אצל בני האדם לגאותו של הנילוס. סימניו של גנימדס הם חישוק ברזל-צעצוע של נער ותרנגול-מתנת אוהב[1].
שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הומרוס, ורגיליוס, אובידיוס ומשוררים אחרים כתבו על הדמויות המיתולוגיות, על האלים ובני האדם, על הקשרים ביניהם ועל שינויי הצורה שחלו בהם.
הומרוס באיליאדה, מתאר את גנימדס כיפה ביותר מבין בני התמותה:
היו בני טרוס השלשה בנים תמימים גבורים:
אילוס ואסרק וגנימדס הדומה לאלים,
אין איש בארץ ליפי כמוהו בין כל בני תמותה,
אותו גזלו האלים להיות לזאוס למוזג,
בשל מראהו היפה, כי ישכן עם יתר האלים.
— איליאדה / הומרוס / תרגם שאול טשרניחובסקי. שיר עשרים:מלחמת האלים, שורות 231-235[2]
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המיתוס על חטיפתו של גנימדס הפך לאחד הנושאים הפופולריים באמנות יוון העתיקה. באמנות הרנסאנס, בציוריהם של רמברנדט, רובנס וציירים רבים אחרים וכן בפיסול ובכדים מעוטרים.
המטמורפוזה של גנימדס הייתה הפיכת אדם לאלמותי ובעל נעורי נצח.
גנימדס הוצג לעיתים קרובות כאל של אהבה הומוארוטית. המיתוס של זאוס וגנימדס היווה מודל למנהג חברתי של פדרסטיה ביוון העתיקה - מערכת יחסי חונכות וארוטיקה בין מבוגר למתבגר.
במחזה של אוריפידס, "הקיקלופ", מסופר על פוליפמוס הקיקלופ אשר שתה לשוכרה, לאחר שאודיסאוס שיכר אותו כדי להינצל ממאורתו. ברגעי השיכרות של הקיקלופ, הוא אומר: "אלות החן האלה מתחילות איתי... די! לא אשק לכן, עם גנימדס זה אשכב, כי הוא הכי יפה, ובסך הכל אני אוהב זכרים יותר מנקבות".
על שמו של גנימדס נקרא ירחו הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק (אשר בלועזית קרוי יופיטר, מקבילו הרומי של זאוס) – גנימד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפי זיו, סודות אלי האולימפוס, אור יהודה: כנרת, זמורה, ביתן, 2013, עמ' 35-36, מסת"ב 9789655525694
- שלמה דיקמן, אובידיוס מטמורפוזות, מוסד ביאליק, ירושלים. ספר עשירי שורות 155-161
- שלמה דיקמן, ורגיליוס- איניאס, מוסד ביאליק, ירושלים. ספר חמישי שורות 252-257
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גנימדס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גנימדס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- אתר המצגות של אסף פלר
- [1] אתר פרויקט בן-יהודה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אובידיוס פובליוס נזו, תרגום: שלמה דיקמן, ספר עשירי, מטמורפוזות, ירושלים: מוסד ביאליק, 1965, עמ' 391 שורות 155-161
- ^ איליאדה / הומרוס / תרגם שאול טשרניחובסקי. שיר עשרים:מלחמת האלים, שורות 231-235, באתר benyehuda.org