גרנד פרי סינגפור

**גרנד פרי סינגפור**
**Singapore Grand Prix**
ענף	פורמולה 1
תאריך ייסוד	1966
ארגון מפעיל	הפדרציה הבין-לאומית לרכב
עיר מארחת	Marina Bay Street Circuit
הכי הרבה זכיות	אליפות הנהגים: ; סבסטיאן פטל (5) ; אליפות היצרנים: ; מרצדס (4) ; פרארי (4)
	www.singaporegp.sg

גרנד פרי סינגפור הוא מרוץ גרנד פרי, המתקיים אחת לשנה כחלק מסבב מרוצי אליפות הפורמולה 1. המרוץ מתקיים במסלול רחוב באזור מתחם מרינה ביי ובשנת 2008 היה המרוץ הראשון באליפות שהתקיים בלילה^[1]. בין השנים 1966–1973 התקיים המרוץ כחלק מאליפות הפורמולה ליברה. בשנת 2008 הצטרף כחלק מאליפות הפורמולה 1. פרננדו אלונסו, נהגה של קבוצת רנו, היה המנצח הראשון במרוץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה ליברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוץ התקיים לראשונה בשנת 1961 בשם "Orient Year Grand Prix". שנה לאחר מכן שונה שם המרוץ לגרנד פרי מלזיה. לאחר קבלת העצמאות של סינגפור בשנת 1965 שונה שם המרוץ לגרנד פרי סינגפור. המרוץ חדל להתקיים אחרי שנת 1973 בשל מספר סיבות: עלייה בעומס התחבורה, הסכנות הבטיחותיות ואי הנוחות שנגרמה בשל חסימת הככבישים לטובת המרוצים^[2]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2007 נחתם חוזה לקיום מרוץ בסינגפור במשך 5 שנים, החל מעונת 2008^[1]. חברת התקשורת הסינגפורית סינגטל (Singtel) נתנה את החסות המרכזית לאירוע^[3]. ממשלת סינגפור מימנה 60% מעלות האירוע בסך 90 מיליון דולר מתוך 150 מיליון דולר, העלות הכוללת. החום והלחות הגבוהים בסינגפור, הנגרמים עקב האקלים הטרופי והרצון להתאים לשעות השידור המקובלות למרוצים באירופה הביאו להחלטה לקיים את המרוץ כמרוץ לילה. למרות זאת, הטמפרטורה בסביבת תא הנהג יכולה להגיע עד ל-60 מעלות צלזיוס. המסלול הואר לכל אורכו על ידי 1,600 פנסים^[4].

מרוץ הבכורה התקיים בספטמבר 2008, כמרוץ ה-15 מתוך 18 בעונה. פליפה מאסה מקבוצת פרארי זינק מהפול פוזישן, קימי רייקונן, חברו של מאסה לקבוצה, קבע את זמן ההקפה המהירה. פרננדו אלונסו, שזניק מהמקום ה-15, ניצח את המרוץ. ניקו רוזברג ולואיס המילטון השלימו את הפודיום. לקראת המרוץ בשנת 2009 נעשו מספר שינויים בשלוש הפניות הראשונות במסלול על מנת לאפשר יותר עקיפות. שינוי נוסף נעשה בפנייה מספר 10 בה מספר תאונות במהלך המרוץ הראשון^[5]. אלונסו שב וניצח את המרוץ בשנת 2010, הפעם כנהג בקבוצת פרארי. במהלך המרוץ בעונת 2015 התפרץ צופה למסלול, לאחר שטיפס על הגדר. סבסטיאן פטל ודניאל ריקארדו נאלצו לפנות בחדות על מנת להימנע מלפגוע בו. מכונית בטיחות הוזנקה למסלול והצופה נעצר על ידי המשטרה המקומית ונלקח לחקירה^[6].

בשנת 2012 נחתם חוזה חדש לקיום המרוץ 5 שנים נוספות עד לשנת 2017^[7]. ב-2017 נחתם חוזה הארכה נוסף ל-5 שנים נוספות עד לשנת 2021^[8].

מגפת הקורונה הובילה לביטול המרוץ בעונות 2020 ו-2021^[9].

מנצחי המרוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	נהג	יצרן	אליפות	מסלול
2023	ספרד קרלוס סאינס	פרארי	פורמולה 1	מרינה ביי
2022	מקסיקו סרחיו פרס	רד בול	פורמולה 1	מרינה ביי
2021 – 2020	לא התקיים
2019	גרמניה סבסטיאן פטל	פרארי	פורמולה 1	מרינה ביי
2018	בריטניה לואיס המילטון	מרצדס
2017	בריטניה לואיס המילטון	מרצדס
2016	גרמניה ניקו רוזברג	מרצדס
2015	גרמניה סבסטיאן פטל	פרארי
2014	בריטניה לואיס המילטון	מרצדס
2013	גרמניה סבסטיאן פטל	רד בול-רנו
2012	גרמניה סבסטיאן פטל	רד בול-רנו
2011	גרמניה סבסטיאן פטל	רד בול-רנו
2010	ספרד פרננדו אלונסו	פרארי
2009	בריטניה לואיס המילטון	מקלארן-מרצדס
2008	ספרד פרננדו אלונסו	רנו
2007 – 1974	לא התקיים
1973	אוסטרליה ורן שופן	מרס-הארט	פורמולה ליברה	תומסון רוד
1972	אוסטרליה Max Stewart	מילדרן-ווגוט
1971	ניו זילנד גרהאם לורנס	ברבהאם-פורד
1970	ניו זילנד גרהאם לורנס	פרארי
1969	ניו זילנד גרהאם לורנס	מקלארן-פורד
1968	אוסטרליה גארי קופר	אלפין–פורד
1967	סינגפור רודני סיו	מרלין–פורד
1966	סינגפור לי האן שנג	לוטוס-פורד