גשר פתיה סולטאן מהמט
 | |
| הצד האסייתי של גשר הבוספורוס השני) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר תלוי, גשר אגרה, גשר, אטרקציה תיירותית, גשר חוצה ימים  |
| שימוש | מכוניות |
| על שם |
מהמט השני |
| מיקום | מצר הבוספורוס, איסטנבול |
| מדינה |
 טורקיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1988 |
| תאריך פתיחה רשמי |
3 ביולי 1988 |
| מבנה | גשר תלוי |
| חומרי בנייה |
פלדה |
| עלות | 130 מיליון דולר |
| אדריכל | פרימן פוקס ושות' |
| מידות | |
| אורך | 1,510 מטר |
| רוחב |
39 מ' |
| גובה |
110 מ' |
| מידע טכני | |
| מִפְתָּח מרבי |
1,090 מ' |
| קואורדינטות | 41°05′28″N 29°03′44″E / 41.09122°N 29.06213°E |
|
(למפת איסטנבול רגילה)   גשר פתיה סולטאן מהמט | |
  | |
גשר פתיה סולטאן מהמט או גשר הבוספורוס השני (בטורקית: Fatih Sultan Mehmet Köprüsü או Boğaziçi Köprüsü) הוא גשר תלוי באיסטנבול המקשר בין החלק האסייתי לחלק האירופי של העיר, מעל מצר הבוספורוס. הגשר מקשר בין אזור היסאראיסטי (Hisarüstü) בצד האירופי של איסטנבול לאזור קוואג'ק (Kavacık) בצד האסייתי.
נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכו של הגשר 1,510 מטרים ורוחבו 39 מטרים. המרחק בין שני המגדלים הנושאים את הגשר הוא 1,090 מטרים (הגשר התלוי ה-11 בגודלו בעולם).
גובה המגדלים מעל הגשר - 105 מטרים, וגובה הגשר מעל פני הים - 64 מטרים, על מנת לאפשר לנושאת המטוסים של צי ארצות הברית אנטרפרייז, וכן לאוניית הנופש המלכה אליזבת השנייה לעבור תחתיו.
על הגשר עוברת הדרך המהירה בין אדירנה ואנקרה. ישנם ארבעה מסלולי תנועה רגילים וכן מסלול חירום בכל כיוון. המסלולים משתנים בהתאם לעומסי התנועה (בבקרים - מהצד האסייתי לצד האירופי, ובערבים להפך). אין מעבר להולכי רגל על הגשר. מדי יום עוברות על הגשר כ-150,000 מכוניות.
המעבר על הגשר כרוך בתשלום אגרה. עמדות התשלום ממוקמות בצד האירופי. בשנת 1999 הותקנה בגשר מערכת גבייה אלקטרונית אוטומטית, הגובה בחלק מהמסלולים את התשלום על פי מספרי הרישוי של כלי הרכב.
בשל גובהו של הגשר, נעשים עליו ניסיונות התאבדות רבים בקפיצה ממנו. בשנת 2001 נערכו מן הגשר 146 ניסיונות התאבדות מהם 24 צלחו. בשנת 2002, מתוך 190 ניסיונות התאבדות, 38 צלחו.
הגשר נושא את שמו של סולטאן האימפריה העות'מאנית מהמט השני אשר כבש את איסטנבול מידי הביזנטים.
בניית הגשר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגשר נבנה על ידי שלוש חברות - יפנית, איטלקית וטורקית. תכנון הגשר בוצע על ידי האדריכלים פרימן פוקס ושות'. הבנייה הסתיימה ב-3 ביולי 1988 והגשר נפתח על ידי ראש ממשלת טורקיה טורגוט אזאל אשר נהג ברכבו בעצמו וחצה את הגשר. עלויות בניית הגשר היו כ-130 מיליון דולר.
