דו-שיח בחדר המיטות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דו-שיח בחדר המיטות
Pillow Talk
כרזת הסרט דו-שיח בחדר המיטות
כרזת הסרט דו-שיח בחדר המיטות
בימוי מייקל גורדון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רוס האנטר, מרטין מלצ'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ראסל רוס, מוריס ריצ'לין, סטנלי שפירו, קלרנס גרין
עריכה מילטון קארות' עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רוק הדסון
דוריס דיי
טוני רנדל
תלמה ריטר
מוזיקה פרנק דה וול עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ארתור ארלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי יוניברסל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי יוניברסל
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 6 באוקטובר 1959
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 18,750,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו pillowtalk
פרסים פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר (ראסל רוס, קלרנס גרין, סטנלי שפירו, מוריס ריצ'לין) עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דו-שיח בחדר המיטותאנגלית: Pillow Talk) הוא סרט קומדיה רומנטית משנת 1959 עם דוריס דיי ורוק הדסון בתפקידים הראשיים.

העלילה היא על יחסים בין גבר (רוק הדסון) ואישה (דוריס דיי) החולקים קו טלפון אחד (party line) בזמן שלחברות הטלפונים לא היו מספיק קווי טלפון לחלק ללקוחותיהם.

הסרט התקבל בהתלהבות והצליח כלכלית. הוא הזניק את הקריירה של רוק הדסון לאחר כישלון סרטו הקץ לנשק. בעקבות ההצלחה הופיעו הדסון ודיי בעוד שתי קומדיות: "אהובי חזור אלי" (1961) ו"אל תשלח לי פרחים" (1964).

הסרט זכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

דוריס דיי הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

תלמה ריטר הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר.

כן היה הסרט מועמד לפרס אוסקר על העיצוב האמנותי ופסקול המוזיקה.

הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי. דוריס דיי הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי וטוני רנדל היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע.

ב-2009 בחר ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בסרט לשימור בספריית הקונגרס בהיותו בעל משמעות היסטורית, תרבותית ואסתטית.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'אן מורו (דוריס דיי) היא מעצבת פנים רווקה העובדת במשרדו של פיירו (מרסל דליו) ומרוצה מחייה. מטרידה אותה בעיית קו הטלפון שלה אותו היא חולקת עם בראד אלן (רוק הדסון), היות שלחברת הטלפון אין מספיק קווים ללקוחותיה.

אלן הוא מלחין להפקות בברודוויי, רווק ורודף נשים מושבע. הוא מבלה זמן רב בשיחות טלפון עם נשים להן הוא משמיע את שירו Inspiration בטלפון, לאיילין הוא שר באנגלית ולאיווט (ז'קלין ביר) בצרפתית. תלונותיה של ג'אן לחברת הטלפון על בראד אינן מועילות.

ג'ונתן פורבס (טוני רנדל) הוא מפיק הצגות עשיר. הוא לקוח של ג'אן ומחזר אחריה לאחר שהתגרש שלוש פעמים. הוא גם ידיד של בראד ומפיק את שיריו.

ג'אן מוזמנת לנשף בביתה של לקוחה עשירה שמכירה לה את בנה, טוני וולטרס (ניק אדמס), סטודנט בהארוורד. הם מגיעים לפאב ומתיישבים ליד בראד. טוני שיכור ומהשיחה שלו מבין בראד שזו שותפתו לקו הטלפון. לאחר שטוני מתעלף משיכרות מציע בראד את עזרתו וג'אן מיד "נדלקת" עליו. בראד מציג עצמו כרקס סטטסון מטקסס ומתחיל לדבר בניב טקסני.

האהבה ביניהם מתחזקת וג'ונתן מפעיל בלש פרטי ומגלה את הקשר הזה. הוא מתרגז ופוקד על בראד לעבור לחווילתו בקונטיקט ולעבוד שם על שירים נוספים. בראד מציע לג'אן לנסוע איתו והיא מסכימה.

ג'אן מגלה לתדהמתה את דף התווים של Inspiration של שותפה לקו הטלפון. היא מתרגזת, אורזת את חפציה ומתחילה לצאת. באותו רגע מגיע ג'ונתן ומטיח את האמת בפני בראד הנדהם. הוא לוקח את ג'אן המיבבת בחזרה לניו יורק. בדרך הם עוצרים במסעדה ואחד הסועדים לא יכול לסבול זאת ומטיח אגרוף בפניו של ג'ונתן.

בראד חוזר לניו יורק ונפגש עם ג'ונתן. ג'ונתן המוכה חש שבראד מאוהב בג'אן. הוא ממליץ שידבר עם אלמה, עוזרת הבית השיכורה של ג'אן (תלמה ריטר) שתשכנע את ג'אן לקבל את עבודת עיצוב דירתו של בראד. ג'אן מקבלת את ההצעה כדי לא לפגוע בהכנסה של פיירו.

ג'אן מעצבת את דירת בראד באופן צעקני ביותר. כשבראד מגיע לדירתו הוא נחרד וממהר לדירת ג'אן. הוא שולף אותה מהמיטה ונושא אותה לאורך הרחובות עד לדירתו כמו חתן הנושא את כלתו. ג'אן מקבלת את הצעת הנישואים ולאחר שלושה חודשים מגיע בראד לג'ונתן כדי לבשר לו שג'אן בהריון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]