דוד משה רוזנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מקרעטשניף
רבי דוד משה רוזנבוים
רבי דוד משה רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף
רבי דוד משה רוזנבוים - האדמו"ר מקרעטשניף
לידה 9 באוקטובר 1924
י"א בתשרי ה'תרפ"ה
סיגט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 1969 (בגיל 44)
ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט
רומניה
מקום קבורה אוהל אדמו"רי קרעטשניף ברחובות
מדינה רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1 ביולי 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
האדמו"ר מקרעטשניף ה־שלישי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי דוד משה רוזנבוים (מכונה לעיתים - מוהרד"ם[א]) (י"א בתשרי ה'תרפ"ה, 9 באוקטובר 1924ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט, 1 ביולי 1969) היה האדמו"ר השלישי של חסידות קרעטשניף, תחת הנהגתו השתקמה חסידות קרעטשניף בארץ ישראל לאחר השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתשרי תרפ"ה כבן הזקונים של האדמו"ר השני מקרעטשניף, רבי אליעזר זאב רוזנבוים ולחיה ביילא בתו של רבי ניסן חיים לנגנויער (חתן רבי אהרן אריה לייב לייפר).

בשנת ה'תש"ד, כשנשלח עם אביו למחנה השמדה באושוויץ, הסמיכו אביו לממשיך דרכו, והבטיח לו כי ינצל מהשואה היות שעם ישראל זקוק לו.

לאחר השואה הגיע לעיר סיגעט, שם מונה על ידי תלמידיו לאדמו"ר. בשנת ה'תש"ו התחתן עם אסתר רחל, בת אחותו סימא רייזל וגיסו רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה (נפטרה בחודש כסלו ה'תשל"ה בתאונת דרכים).

בסוף שנת 1946 (ה'תש"ז) עלה לישראל והתגורר בירושלים. במלחמת העצמאות נהרס ביתו מהפצצות הלגיון הירדני. לאחר שהתייעץ על כך עם רבי אהרון מבעלזא ועם "החזון איש" והם הסכימו לכך הוא עבר בתחילת שנות ה-50 לרחובות. הקים בעיר את ישיבת "שער אליעזר" על שם אביו, ואת מוסדותיו. כיום המקום הפך לקריית קרעטשניף.

התפרסם במיוחד במופתיו והמונים נהרו אליו כדי לזכות להתברך מפיו. כמו כן נודע בדרכו המיוחדת להלביש את המופתים בדרך הטבע ונהג לתת מרשמים לתרופות למרות שלא היה לו כל הכשרה רפואית לכך.

פעם התבטא רבי מנחם מנדל שניאורסון על ר' דוד משה ש"הוא מהאחרונים שקרבו יהודים לאביהם שבשמים כדרך הבעש"ט"...[דרוש מקור]

בכ"ב בסיוון ה'תשכ"ט נסע לפקוד את קברי אבותיו ברומניה, במהלך ביקורו חש ברע ונפטר בפתאומיות ביום שלישי ט"ו בתמוז. ארונו הובא ארצה, קודם הלווייתו הוכתרו בניו רבי מנחם אליעזר זאב ורבי ישראל ניסן רוזנבוים לאדמו"רים. בהלווייתו השתתפו אלפים רבים. הוא נטמן בחלקת קרעטשניף בבית הקברות ברחובות. על קברו הוקם אהל, ורבים פוקדים את המקום במשך כל השנה, לתפילה וישועה ובפרט ביום ה'יארצייט' ט"ו תמוז.

על שמו נקראים רחוב "האדמו"ר מקרעטשניף" ברחובות וכן הת"ת של החסידות בקריית קרעטשניף.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישיבת שער אליעזר, הרבי בישראל, רחובות, תשל"א.
  • מכון באהלי צדיקים, רבנו הקדוש מקרעטשניף, רחובות, תשע"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מורינו הרב ר' דוד משה