דוכסות באר
 | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | דוכסות |
| עיר בירה | בר-לה-דוק |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | 1033 |
| פירוק | סיפוח הדוכסות לממלכת צרפת |
| תאריך | 1766 |
| ישות קודמת |
 דוכסות לורן |
| ישות יורשת |
 ממלכת צרפת |
| דמוגרפיה | |
| דת | נצרות קתולית |
  | |
דוכסות באר (בצרפתית: Comté (Duché) de Bar; בגרמנית: Grafschaft (Herzogtum) Bar) הייתה, מן המאה ה-11, רוזנות במעמד אוטונומי דה פקטו בין האימפריה הרומית הקדושה לבין ממלכת צרפת סביב העיר בר-לה-דוק (בצפון-מזרח צרפת המודרנית). בשנת 1301 הועבר חלק ממנה (Barrois mouvant) לשליטת צרפת, בעוד חלק אחר (Barrois non-mouvant) היה בשליטת האימפריה הרומית הקדושה. ב-1354 הועלה מעמדה לדרגת דוכסות. ב-1480 אוחדה עם דוכסות לורן. בין השנים 1738 ל-1766 הוענקה באופן אישי לסטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין.
1033–1354[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור הדוכסות במבצרי הגבול (barra בלטינית) שהקימו שליטי שמפאן ההיסטורית על נהר אומיאן. בשנת 960 קיבל פרדריק הראשון מלורן (Frédéric Ier de Lorraine) נחלה באזור ובהמשך סיפח אליו אדמות כנסייה, בשטחן שיכן אבירים. במות נכדו, פרדריק השלישי, הועברו אדמות באר (ה-Barrois) לאחותו, סופיה (Sophie de Bar), שהייתה הראשונה שנשאה בתואר "רוזנת באר". היא שלטה במקום מ-1033 ועד מותה ב-1093. צאצאיה ייסדו את בית מונבליאר (Montbéliard), שתשלוט ברוזנות ברצף שושלתי עד 1431.
דה יורה השתייכו אדמות באר לאימפריה הרומית הקדושה, אך זיקתה התרבותית הייתה לצרפת ושליטיה קיימו קשרים עם החצר הצרפתית, כך שדה פקטו, זכתה רוזנות באר למידה גדולה של אוטונומיה. אנרי השלישי (Henri III de Bar) סייע לאדוארד הראשון, מלך אנגליה נגד צרפת. עקב כך פלש בשנת 1297 פיליפ הרביעי, מלך צרפת לאדמות באר. בהסכם, שנחתם ב-1301, הוכרח אנרי לוותר על אדמות באר ממערב לנהר מז (Barrois mouvant). שטח זה הפך לפייף של ממלכת צרפת. הדבר היה מימוש למעשה של חוזה ורדן מ-843 שהעניק למלך צרפת את כל השטח שממערב למז.
1354–1508[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1354 העניק ז'אן השני, מלך צרפת לרובר הראשון (Robert Ier de Bar) תואר דוכס וחיתן אותו עם בתו מארי. במקביל, שלט רובר גם על פונט א-מוסון (Pont-à-Mousson) שהשתייכה לאימפריה הרומית הקדושה. לפיכך, הפך לדוכס גם בקיסרות. בשנת 1431 נפטר הזכר האחרון בשושלת מונבליאר, לואי, שהיה קרדינל-דוכס (Louis Ier, cardinal-duc de Bar). כך עברה הדוכסות לאחיינו, רנה מאנז'ו. עם מותו של רנה, ב-1480, ירש בנו רנה השני, דוכס לורן את דוכסות באר ואיחד אותה עם דוכסות לורן באוניה פרסונלית. ב-1482 כבש רנה את וירטון מדוכסות לוקסמבורג ואיחד אותה עם דוכסות באר. ב-1484 הוענקה הדוכסות לשארל השמיני, מלך צרפת עם עלייתו לשלטון בגיל 14 וב-1508 אוחדה סופית עם דוכסות לורן.
1508–1766[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1738, כחלק מהסכמי סיום מלחמת הירושה הפולנית, הוענקה דוכסות באר באופן אישי לסטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין, בנפרד מדוכסות לורן. עם מותו, הועברו דוכסויות באר ולורן לכתר הצרפתי.
