דוכסות פירנצה
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה | איטלקית | ||
| עיר בירה | פירנצה | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה  | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הכתרת אלסנדרו דה מדיצ'י לדוכס על ידי האפיפיור | ||
| תאריך | 1532 | ||
| פירוק | שדרוג הדוכסות לדוכסות גדולה | ||
| תאריך | 1569 | ||
| ישות קודמת |
 רפובליקת פירנצה  רפובליקת סיינה | ||
| ישות יורשת |
.png){kind=small} הדוכסות הגדולה של טוסקנה | ||
| שליטים בולטים |
אלסנדרו דה מדיצ'י קוזימו דה מדיצ'י | ||
  | |||
.svg)
דוכסות פירנצה (באיטלקית: Ducato di Firenze) הייתה דוכסות איטלקית שהוקמה על ידי האפיפיור קלמנס השביעי, שהכתיר בשנת 1532 את אלסנדרו דה מדיצ'י לדוכס, והתקיימה עד לשנת 1569, שבה העניק האפיפיור פיוס החמישי את התואר דוכס גדול לקוזימו דה מדיצ'י.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רפובליקת פירנצה הייתה בשליטת בית מדיצ'י החל משנת 1434, שבה תפס למעשה קוזימו דה מדיצ'י את השלטון, על אף שבאופן רשמי נשארה צורת השלטון הרפובליקנית. בשנת 1527 האפיפיור קלמנס החמישי שהיה בן המשפחה, הובס במלחמת הליגה של קוניאק על ידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ובעקבות כך גורשו בני מדיצ'י מפירנצה. בשנת 1529 חתם האפיפיור על שלום ברצלונה עם קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וקיבל את ברכתו לשחזר את שלטון בני מדיצ'י בפירנצה. העיר נכבשה לאחר מצור ממושך.
האפיפיור הגדיל לעשות, ובשנת 1532 מינה את אחיינו אלסנדרו דה מדיצ'י כ"דוכס פירנצה". מעשה זה הפך את פירנצה מרפובליקה לדוכסות שהשלטון בה מועבר באופן רשמי מדור לדור. בשנת 1537 נרצח אלסנדרו דה מדיצ'י, ובמקומו עלה לשלטון קרוב משפחתו קוזימו דה מדיצ'י. ביוני אותה שנה הוכרה ריבונותו החוקית כדוכס פירנצה על ידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
כאשר שמעו מתנגדי בית מדיצ'י הגולים, ובראשם פיליפו סטרוצי, על הירצחו של אלסנדרו, הם פתחו במסע נגד העיר בסיוע צבא צרפת. בסוף יולי 1537 נכנסו כוחות הגולים לטוסקנה וקוזימו, הדוכס הצעיר, שלח את צבאו לפגוש אותם ולהתעמת עמם. כוחות הגולים הובסו ליד טירת מונטמורלו וראשי מנהיגיהם נערפו בכיכר העיר של פירנצה (או בארמון ברג'לו), דבר שהעניק לדוכס הצעיר מעמד של ביטחון בשלטונו.
בריתו עם הקיסרות הרומית הקדושה אפשרה לטוסקנה מידה של עצמאות. כמו כן חיזק הדבר את שליטת בית מדיצ'י בפירנצה, שנשלטה עד מות אחרון המדיצ'ים (ב-1737) על ידי בית זה.
על מנת לבצר את שלטונו בטוסקנה פעל קוזימו להפלת כל ערי המדינה העצמאיות במרחב. העיר האחרונה ששמרה על עצמאותה עד 1554 הייתה סיינה. בשנה זו יצא קוזימו, בתמיכת הקיסר ועם צבא שכירי חרב שווייצריים לשים מצור על העיר. העיר נפלה ב-17 באפריל 1555, לאחר 15 חודשי מצור, שבמהלכם קטנה אוכלוסייתה מכ-40,000 תושבים לכ-8,000. ב-1559 נפל המעוז האחרון שהיה שייך לסיינה.
קוזימו היה שליט קשוח, הוא השקיע רבות בביצור ערי טוסקנה והקים מבצרים בארצו, סיינה וערים נוספות ובנה חומה חדשה ומבוצרת סביב פיזה. כמו כן הקים את העיר המבוצרת טרה דל סולה (Terra del Sole), ביצר את האי אלבה והקים בו מבצר.
על מנת לממן את פעילותו הצבאית הטיל על נתיניו עול מס כבד, עם זאת לא חסך בפטרונות האמנות.
בשנת 1565 פרש קוזימו מהשלטון ומסר אותו לבנו, פרנצ'סקו דה מדיצ'י, ובשנת 1569 הכתיר אותו האפיפיור פיוס החמישי כ"דוכס גדול של טוסקנה".
