דייוויד רובינסון

דייוויד רובינסון
David Robinson
לידה	6 באוגוסט 1965 (בן 58); קי וסט שבפלורידה
עמדה	סנטר
גובה	2.16 מטרים
מכללה	האקדמיה הימית של ארצות הברית
דראפט	בחירה מספר 1, 1987; סן אנטוניו ספרס
היכל התהילה	נבחר כשחקן בשנת 2009
קבוצות כשחקן
1989–2003	סן אנטוניו ספרס
הישגים כשחקן
	2 זכיות באליפות ה-NBA ‏(1999, 2003); MVP של העונה הסדירה (1995); שחקן ההגנה של העונה (1992); החמישייה הראשונה של העונה (1991, 1992, 1995, 1996); החמישייה השנייה של העונה (1994, 1998); החמישייה השלישית של העונה (1990, 1993, 2000, 2001); חמישיית ההגנה הראשונה (1991, 1992, 1995, 1996); חמישיית ההגנה השנייה (1990, 1993, 1994, 1998); 10 בחירות למשחק האולסטאר; רוקי השנה (1990); חמישיית הרוקיז (1990); מלך הסלים של ה-NBA (1994; פרס הספורטיביות (2001);
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם

דייוויד מוריס רובינסון (באנגלית: David Maurice Robinson; נולד ב-6 באוגוסט 1965) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק במשך כל הקריירה שלו בעמדת הסנטר בקבוצת סן אנטוניו ספרס. רובינסון נחשב לאחד מהשחקנים הטובים בתולדות סן אנטוניו, ולאחד מגדולי כדורסלני ה-NBA בשנות ה-90. לקראת סיום הקריירה שלו, כאשר שיתף פעולה עם טים דאנקן, הוא זכה עם סן אנטוניו בשתי אליפויות (1999 ו-2003). כמו כן, רובינסון השתתף בשלוש אולימפיאדות ובאליפות עולם אחת עם נבחרת ארצות הברית. בעקבות שירותו בצי האמריקני רובינסון נודע בכינוי "האדמירל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד רובינסון נולד בקי וסט שבפלורידה לאמברוסה ולפרדה רובינסון, והיה בנם השני. משפחתו עברה מקומות מגורים פעמים רבות כאשר אביו שירת בצי האמריקני, אך לאחר שאביו פרש מהצי, היא התיישבה בווירג'יניה. כתלמיד בבית הספר ניסה רובינסון, שהיה גבוה מאוד כבר כנער, את יכולתו במשחק הכדורסל, אך לבסוף עזב את המשחק. הוא נעשה לבוגר בית הספר התיכון אוסבורן פארק במנאסאס שבווירג'ינה, קצת ליד וושינגטון די. סי., שם עבד אביו כמהנדס לאחר פרישתו מהצבא.

עד לשנתו האחרונה בתיכון, רובינסון לא שיחק כלל כדורסל בצורה מאורגנת. גם כשצורף לנבחרת הכדורסל של בית הספר שלו על ידי מאמן הקבוצה, והגיע במדי הקבוצה למספר הישגים אישיים, לא משך את התעניינותם של מאמני קבוצות בליגת המכללות האמריקאית. כדורסל לא היה כלל תחום ההתעניינות העיקרי שלו באותו זמן, ולאחר שהתקבל לאקדמיה הימית של ארצות הברית, הוא בחר בלימודי מתמטיקה.

במקביל ללימודיו באקדמיה הימית שירת רובינסון בצי האמריקני. עם הזמן הוא החל לפתח יותר ויותר את משיכתו לתחום הכדורסל, ושיחק בנבחרת המכללה לאורך כל ארבע שנותיו בה. רובינסון הצטיין במיוחד ככדורסלן במסגרת האקדמיה - בשתי עונותיו האחרונות בה הוא נכלל בחמישיית ה"אול-אמריקן", שהיא נבחרת המצטיינים של ליגת המכללות, וזכה ב-1987 בשלושה פרסים של כדורסלן השנה במכללות: פרס נייסמית', פרס ג'ון אר. וודן וכן הפרס מטעם התאחדות עיתונאי הכדורסל האמריקאית.

לאחר שנעשה לבוגר האקדמיה הימית של ארצות הברית הציע רובינסון את מועמדו לדראפט ה-NBA ב-1987, ונבחר במקום הראשון על ידי קבוצת סן אנטוניו ספרס. אף על פי כן, הוא לא יכול היה לעבור לשחק מיידית בסן אנטוניו, מאחר שנותרו שנתיים עד לסיום שירותו הצבאי בצי האמריקני. שירותו בצי הקנה לו את הכינוי "האדמירל", שבו נודע לאורך כל הקריירה המקצועית שלו.

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שלרובינסון הייתה אפשרות לבחור שלא לחתום על חוזה בסן אנטוניו ולהפוך לשחקן חופשי בליגת ה-NBA עד לסיום שירותו הצבאי, החליט רובינסון לבסוף לחתום בסן אנטוניו, והצטרף לקבוצה ב-1989.

בעונת הבכורה שלו ב-NBA, ‏1989/1990, הפגין רובינסון יכולת מרשימה במיוחד, והוביל את סן אנטוניו למאזן של 56 ניצחונות ו-26 הפסדים במהלך העונה הסדירה. בכך סייע לקבוצה לשבור את שיא השיפור הגדול ביותר של קבוצה מסוימת במאזן העונתי לעומת העונה הקודמת, לאחר שבעונת 1988/1989 סיימה הקבוצה עם מאזן של 21–61. סן אנטוניו העפילה למשחקי הפלייאוף ואף הגיעה לסדרת חצי גמר המערב, שם הפסידה בשבעה משחקים לפורטלנד טרייל בלייזרס. בעקבות הצלחתו, זכה רובינסון בתואר רוקי השנה ב-NBA.

לאחר מכן הוביל רובינסון את סן אנטוניו להעפלה לפלייאוף במשך שבע עונות רצופות, אך מעולם לא עבר עמה את סדרת גמר המערב. באותן שנים הוא השתתף בקביעות במשחק האולסטאר של הליגה, וכן זכה בפרס שחקן ההגנה של העונה ב-1992. רובינסון אף היה חבר בסגל נבחרת ארצות הברית, שכונתה "דרים טים", לאולימפיאדת ברצלונה ב-1992. הוא היה שותף להצלחתה ולזכייתה של הנבחרת במדליית הזהב.

בעונת 1993/1994 גבר רובינסון על שאקיל אוניל וזכה בתואר מלך הסלים של ה-NBA, לאחר שקלע 29.8 נקודות בממוצע למשחק. במשחק נגד לוס אנג'לס קליפרס באותה עונה הוא קלע 71 נקודות, ובכך שבר את שיא הנקודות של שחקן בודד במשחק בתולדות סן אנטוניו (השיא הקודם היה שייך לג'ורג' גרווין ועמד על 63). רובינסון אף זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA בעונת 1994/1995, ובאוקטובר 1996 נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בהיסטוריית הליגה.

על אף הישגיו האישיים הרבים בקריירה, בשנות השיא שלו (בין 1991 ל-1996) רובינסון לא הצליח לזכות באף אליפות NBA. הקבוצות שעל ידן הודחה סן אנטוניו פעם אחר פעם במשחקי הפלייאוף היו גולדן סטייט ווריורס, פיניקס סאנס, יוטה ג'אז ויוסטון רוקטס. ב-1995, עונה בה זכה בתואר ה-MVP, הצליח רובינסון להגיע עם קבוצתו עד לסדרת גמר המערב מול יוסטון. סדרה זו הייתה מרגשת במיוחד, שכן רובינסון התמודד מול האקים אולאג'ואן, שיחד איתו נחשב לאחד משני הסנטרים הטובים בליגה. סן אנטוניו הפסידה באותה סדרה לאחר שישה משחקים.

לפני תחילת עונת 1996/1997 נפצע רובינסון בצורה רצינית, כשנפגע בגבו במהלך אימוני ההכנה שלפני העונה. רובינסון הצליח לשוב לשחק, אך שישה משחקים לאחר מכן סבל מפציעה חמורה אף יותר, כאשר שבר את רגלו במפגש עם מיאמי היט. פציעה זו גרמה לו להיעדר עד לסיום אותה עונה. כתוצאה מחסרונו של רובינסון ושל מספר שחקני מפתח נוספים בקבוצה, סן אנטוניו סיימה באותה עונה עם מאזן חלש של 20–62. אף על פי כן, מאורעות אלו השפיעו לבסוף לטובה על הקבוצה - היא קיבלה את הזכות על בחירת הדראפט הראשונה ב-1997, ובחרה בו את כוכב המכללות דאז, הפאוור פורוורד טים דאנקן.

במהלך השנים הבאות, רובינסון ודאנקן שיתפו פעולה בצורה מוצלחת בקו הקדמי של סן אנטוניו, והשילוב ביניהם כונה "מגדלי התאומים", בשל גובהם הרב של שני השחקנים והיכולת ההגנתית הטובה שלהם. לפני עונת 1998/1999 אירעה שביתת שחקנים גדולה ב-NBA לאחר שנוצר סכסוך בין ארגון השחקנים לבין הנהלת הליגה. העונה נפתחה לבסוף רק בפברואר 1999, ונמשכה 50 משחקים בלבד. רובינסון סייע לסן אנטוניו לסיים עם המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה (13–37), ולעבור במשחקי הפלייאוף את מינסוטה טימברוולבס, לוס אנג'לס לייקרס ופורטלנד. בסדרת הגמר של ה-NBA, מול ניו יורק ניקס, היו רובינסון ודאנקן יעילים במיוחד עבור קבוצתם, שניצחה בחמישה משחקים וזכתה באליפות. בכך השיג רובינסון את האליפות הראשונה בקריירה שלו.

ב-2001 זכה רובינסון בפרס הספורטיביות של ה-NBA. במהלך עונת 2002/2003, הודיע רובינסון כי עונה זו תהיה האחרונה בקריירה שלו. הוא סיים את אותה עונה עם זכייה באליפות שנייה בקריירה, לאחר שסייע לסן אנטוניו לנצח בשישה משחקים את ניו ג'רזי נטס בסדרת הגמר. במשחק השישי והאחרון בסדרה קלע רובינסון 13 נקודות והוריד 17 ריבאונדים. לאור הקריירה הגדולה שלו והזכייה באליפות באותה עונה, קיבל רובינסון בסוף 2003 את פרס "ספורטאי השנה של ספורטס אילוסטרייטד", במשותף עם טים דאנקן.

לאורך קריירת ה-NBA שלו העמיד רובינסון ממוצעים סטטיסטיים של 21.1 נקודות, 10.7 ריבאונדים, 3 חסימות ו-2.5 אסיסטים למשחק. בנוסף, הוא אחד ממספר מצומצם של שחקנים שקלעו בקריירה שלהם למעלה מ-20,000 נקודות במסגרת ה-NBA. הוא גם אחד מארבעה שחקנים בלבד שהשיגו "קוואדרופל-דאבל" (34 נקודות, 10 ריבאונדים, 10 אסיסטים ו-10 חסימות במשחק נגד דטרויט פיסטונס בפברואר 1994), ואחד משבעה שחקנים שקלעו 70 נקודות ומעלה במשחק NBA. רק אלג'ין ביילור, וילט צ'מברלין, דייוויד תומפסון, דווין בוקר, דונובן מיטשל, קובי בראיינט וג'ואל אמביד הגיעו להישג זה חוץ ממנו.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן התארים האישיים בהם זכה רובינסון במהלך קריירת ה-NBA שלו:

MVP של העונה הסדירה: 1995
שחקן ההגנה של העונה: 1992
חמישיית העונה:
- החמישייה הראשונה: 1991, 1992, 1995, 1996
- החמישייה השנייה: 1994, 1998
- החמישייה השלישית: 1990, 1993, 1994, 1998
חמישיית ההגנה של העונה:
- החמישייה הראשונה: 1991, 1992, 1995, 1996
- החמישייה השנייה: 1990, 1993, 1994, 1998
השתתפות במשחק האולסטאר של ה-NBA:‏ 1990 - 1996, 1998, 2000, 2001
רוקי השנה: 1990
חמישיית הרוקיז של העונה: 1990

רובינסון הוא היחיד בהיסטוריה שזכה לאורך הקריירה בכל התארים: מלך הסלים, מלך הריבאונדים, מלך החסימות, רוקי השנה, שחקן ההגנה של העונה וה-MVP של העונה. הוא נבחר ב-1996 לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA, ובספטמבר 2009, הונצח בהיכל התהילה של הכדורסל כאות הוקרה על הישגיו.

בנוסף לתאריו האישיים, זכה רובינסון בתארים הבאים במדי נבחרת ארצות הברית:

מדליית זהב במשחקים האולימפיים: ברצלונה 1992, אטלנטה 1996
מדליית ארד במשחקים האולימפיים: סיאול 1988
אליפות העולם בכדורסל: 1986

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

**מקרא**
	= הוביל את ה-NBA בעונה זו
	= זכה באליפות ה-NBA בעונה זו
מודגש	= שיא קריירה

בעונה הסדירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים ל-3	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1989/1990	סן אנטוניו	82	81	36.6	0.531	0.000	0.732	12.0	2.0	1.7	3.9	24.3
1990/1991	סן אנטוניו	82	81	37.7	0.552	0.143	0.762	13.0	2.5	1.5	3.9	25.6
1991/1992	סן אנטוניו	68	68	37.7	0.551	0.125	0.701	12.2	2.7	2.3	4.5	23.2
1992/1993	סן אנטוניו	82	82	39.2	0.501	0.176	0.732	11.7	3.7	1.5	3.2	23.4
1993/1994	סן אנטוניו	80	80	40.5	0.507	0.345	0.749	10.7	4.8	1.7	3.3	29.8
1994/1995	סן אנטוניו	81	81	38.0	0.530	0.300	0.774	10.8	2.9	1.7	3.2	27.6
1995/1996	סן אנטוניו	82	82	36.8	0.516	0.333	0.761	12.2	3.0	1.4	3.3	25.0
1996/1997	סן אנטוניו	6	6	24.5	0.500	0.000	0.654	8.5	1.3	1.0	1.0	17.7
1997/1998	סן אנטוניו	73	73	33.7	0.511	0.250	0.735	10.6	2.7	0.9	2.6	21.6
1998/1999	סן אנטוניו	49	49	31.7	0.509	0.000	0.658	10.0	2.1	1.4	2.4	15.8
1999/2000	סן אנטוניו	80	80	32.0	0.512	0.000	0.726	9.6	1.8	1.2	2.3	17.8
2000/2001	סן אנטוניו	80	80	29.6	0.486	0.000	0.747	8.6	1.5	1.0	2.5	14.4
2001/2002	סן אנטוניו	78	78	29.5	0.507	0.000	0.681	8.3	1.2	1.1	1.8	12.2
2002/2003	סן אנטוניו	64	64	26.2	0.469	0.000	0.710	7.9	1.0	0.8	1.7	8.5
קריירה		987	985	34.7	0.518	0.250	0.736	10.6	2.5	1.4	3.0	21.1
אולסטאר		10	3	18.4	0.588	0.000	0.695	6.2	0.8	1.3	1.3	14.1

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים ל-3	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1989/1990	סן אנטוניו	10	10	37.5	0.533	0.000	0.677	12.0	2.3	1.1	4.0	24.3
1990/1991	סן אנטוניו	4	4	41.5	0.686	0.000	0.868	13.5	2.0	1.5	3.8	25.8
1992/1993	סן אנטוניו	10	10	42.1	0.465	0.000	0.664	12.6	4.0	1.0	3.6	23.1
1993/1994	סן אנטוניו	4	4	36.5	0.411	0.000	0.741	10.0	3.5	0.8	2.5	20.0
1994/1995	סן אנטוניו	15	15	41.5	0.446	0.200	0.812	12.1	3.1	1.5	2.6	25.3
1995/1996	סן אנטוניו	10	10	35.3	0.516	0.000	0.667	10.1	2.4	1.5	2.5	23.6
1997/1998	סן אנטוניו	9	9	39.2	0.425	0.000	0.635	14.1	2.6	1.2	3.3	19.4
1998/1999	סן אנטוניו	17	17	35.3	0.483	0.000	0.722	9.9	2.5	1.6	2.4	15.6
1999/2000	סן אנטוניו	4	4	38.8	0.373	0.000	0.762	13.8	2.5	1.8	3.0	23.5
2000/2001	סן אנטוניו	13	13	31.5	0.472	0.000	0.695	11.8	1.7	1.3	2.4	16.6
2001/2002	סן אנטוניו	4	4	20.3	0.474	0.000	0.000	5.8	1.3	0.8	0.8	4.5
2002/2003	סן אנטוניו	23	23	23.4	0.542	0.000	0.667	6.6	0.9	0.8	1.3	7.8
קריירה		123	123	34.3	0.479	0.100	0.708	10.6	2.3	1.2	2.5	18.1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופיל, באתר Basketball-Reference
פרופיל, באתר Sports-Reference
פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
פרופיל, באתר eurobasket
פרופיל, באתר פיב"א
פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
פרופיל, באתר ESPN
דף השחקן באתר ה-NBA
ביוגרפיה של דייוויד רובינסון באתר היסטוריית ה-NBA
סטטיסטיקות קריירה באתר Basketball-Reference
דייוויד רובינסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

דייוויד רובינסון

נבחרת ארצות הברית – אליפות העולם בכדורסל 1986 (מדליית זהב)
1 • 2 • 3 • 4 אמאקר • 5 בוגס • 6 אליוט • 7 גיליאם • 8 האמונדס • 9 קר • 10 מקי • 11 רובינסון • 12 סייקלי • 13 שו • 14 צ'. סמית' • 15 ק. סמית' • מאמן: אולסון		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – מדליסטית הארד - סיאול (1988)
1 • 2 • 3 • 4 ריצ'מונד • 5 סמית' • 6 קולס • 7 הוקינס • 8 גרייר • 9 סמית • 10 אנדרסון • 11 אגמון • 12 מארלי • 13 מאנינג • 14 ריד • 15 רובינסון • מאמן: תומפסון		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - ברצלונה (1992)
1 • 2 • 3 • 4 כריסטיאן לייטנר • 5 דייוויד רובינסון • 6 פטריק יואינג • 7 לארי בירד • 8 סקוטי פיפן • 9 מייקל ג'ורדן • 10 קלייד דרקסלר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 כריס מאלין • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 מג'יק ג'ונסון • מאמן: צ'אק דיילי		ארצות הברית

נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - אטלנטה (1996)
1 • 2 • 3 • 4 גארי פייטון • 5 גרנט היל • 6 פני הארדוויי • 7 דייוויד רובינסון • 8 סקוטי פיפן • 9 מיץ' ריצ'מונד • 10 רג'י מילר • 11 קארל מלון • 12 ג'ון סטוקטון • 13 שאקיל אוניל • 14 צ'ארלס בארקלי • 15 האקים אולאג'ואן • מאמן: לני וילקנס		ארצות הברית