דיסק אופטי
.jpg)
דיסק אופטי (באנגלית: Optical disc או OD) הוא דיסק שטוח, בדרך כלל מעגלי, העשוי מחומר מיוחד (לרוב אלומיניום[1]), אשר על גביו ניתן לקודד נתונים בינאריים (סיביות). הקידוד מבוצע לאורך נתיב ספירלי מתמשך המכסה את כל פני הדיסק ומשתרע מן המסלול הפנימי ביותר אל המסלול החיצוני ביותר. נתונים מאוחסנים על גבי הדיסק באמצעות לייזר או מכונת הטבעה, וניתן לגשת אליהם כאשר הדיסק מנוגן בכונן תקליטורים אשר מסובב את הדיסק במהירויות של בין 200 ל-4,000 סל"ד או יותר, בהתאם לסוג הכונן, פורמט הדיסק והמרחק של ראש הקריאה ממרכז הדיסק. בעוד שרק צד אחד של הדיסק האופטי מכיל נתונים בצד ההפוך בדרך כלל מודבקת תווית מודפסת, אשר לרוב עשויה מנייר, אם כי לעיתים רבות התווית מוטבעת על הצד הזה של הדיסק. רוב הדיסקים האופטיים אינם מכילים מעטפת מגן משולבת ולכן הם עשויים בקלות רבה יותר להתקלקל בעקבות שריטות, טביעות אצבע, וכו'.
דיסקים אופטיים הם בדרך כלל בקוטר שבין 7.6 ל-30 ס"מ, כאשר הדיסקים האופטים בגודל 12 ס"מ הם הנפוצים ביותר. דיסק אופטי טיפוסי הוא בעובי 1.2 מ"מ.
דיסק אופטי נועד לתמוך באחד משלושת סוגי ההקלטה: לקריאה בלבד (לדוגמה - תקליטורים), ניתן לצריבה (דיסק אופטי עליו ניתן לצרוב מידע רק פעם אחת, לדוגמה CD-R) ודיסקים אופטיים עליהם ניתן להקליט מחדש (למשל CD-RW).
דיסקים אופטיים משמשים לרוב לאחסון מוזיקה (למשל עבור ניגון בנגן תקליטורים), וידאו (למשל לשימוש בנגן DVD או Blu-ray) או יישומים ונתונים עבור מחשבים אישיים. למרות שהדיסקים האופטיים עמידים יותר מאשר המדיות שהיו בשימוש לפני כן, הם רגישים במיוחד לנזקים סביבתיים ונהרסים בהדרגה ככל שעולה השימוש היומיומי בהם. בספריות ובארכיונים ישנם נוהלים שונים שמבוצעים על מנת לשמר מדיה אופטית כדי להבטיח שניתן יהיה להמשיך ולהשתמש בדיסקטים האופטיים לאורך זמן.
במקרה של גיבוי קבצים והעברת נתונים פיזית, דיסקים אופטיים כגון תקליטורים ותקליטורי DVD מוחלפים בהדרגה עם אמצעים לאחסון מידע מתקדמים ומהירים יותר כגון הדיסק און קי. מגמה זו צפויה להימשך בעקבות העלייה בקיבולת של הדיסק און קי והירידה במחיר של ההתקן. ובנוסף, משום שבעשורים האחרונים בהדרגה מרבית המוזיקה נרכשת/מורדת מהאינטרנט ולכן מספר תקליטורי האודיו שנמכרים מדי שנה יורדת באופן מהותי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- התקליטור (CD) ונגזרותיו
- לייזרדיסק
- GD-ROM (אנ')
- Phase-change Disc (אנ')
- Double-density compact disc (אנ')
- Magneto-optical drive (אנ')
- מינידיסק
- Write once read many (אנ')
דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הDVD ונגזרותיו
- Nintendo GameCube Game Disc (אנ')
- Wii Optical Disc (אנ')
- Super Audio CD
- Enhanced Versatile Disc (אנ')
- DataPlay (אנ')
- Universal Media Disk
- Ultra Density Optical (אנ')
דור שלישי (הדור הנוכחי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Blu-ray
- Wii U Optical Disc (אנ')
- HD DVD
- CBHD (אנ')
- HD VMD (אנ')
- Digital Multilayer Disk (אנ')
- Fluorescent Multilayer Disc (אנ')
- Forward Versatile Disc (אנ')
- Professional Disc (אנ')
דור רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפורמטים הבאים מתקדמים יותר מהדיסקים האופטים של הדור השלישי הנוכחי ויש להם פוטנציאל להחזיק נתונים בגודל טרה אחד לכל הפחות. תקליטורים אלו מיועדים להפצת וידאו בפורמט Ultra HD.
- Archival Disc (אנ')
- Holographic Versatile Disc (אנ')
- LS-R (אנ')
- Stacked Volumetric Optical Disc (אנ')
סקירה כללית של סוגי הדיסקים האופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הטכנולוגיה | קיבולת | טווח השנים מהשקת הטכנולוגיה ועד השנה בה הסתיימה מכירת הפריט |
|---|---|---|
| לייזרדיסק | 0.3 ג'יגה בייט | 1971–2001 |
| Write once read many (אנ') | 0.2-6.0 ג'יגה בייט | 1979–1984 |
| קומפקט דיסק (CD) | 0.7-0.9 ג'יגה בייט | 1982 ואילך |
| מינידיסק | 0.14 ג'יגה בייט | 1989 ואילך |
| Magneto-optical drive (אנ') | 0.1-16.7 ג'יגה בייט | 1990 ואילך |
| DVD | 4.7-17 ג'יגה בייט | 1995 ואילך |
| LIMDOW (אנ') | 2.6 ג'יגה בייט | 1996 ואילך |
| GD-ROM (אנ') | 1.2 ג'יגה בייט | 1997 ואילך |
| Fluorescent Multilayer Disc (אנ') | 1998–2003 | |
| Versatile Multilayer Disc (אנ') | 5-20 ג'יגה בייט | 1999–2010 |
| Hyper CD-ROM (אנ') | 1 פטה בייט | 1999? ואילך |
| Ultra Density Optical (אנ') | 30-60 ג'יגה בייט | 2000 ואילך |
| Forward Versatile Disc (אנ') | 5.4-15 ג'יגה בייט | 2001 ואילך |
| Enhanced Versatile Disc (אנ') | 2002–2004 | |
| HD DVD | 15-51 ג'יגה בייט | 2002–2008 |
| Blu-ray | 25 ג'יגה בייט 50 ג'יגה בייט 100 ג'גה בייט (BDXL) 128 ג'יגה בייט (BDXL) |
2002 ואילך |
| Professional Disc (אנ') | 23-128 ג'יגה בייט | 2003 ואילך |
| Digital Multilayer Disk (אנ') | 2004–2007 | |
| Multiplexed Optical Data Storage (MODS-Disc) (אנ') | 2004 ואילך | |
| Universal Media Disc | 0.9-1.8 ג'יגה בייט | 2004–2014 |
| Holographic Versatile Disc (אנ') | 2004 ואילך | |
| M-DISC (אנ') | 4.7 ג'יגה בייט (פורמט DVD) 25 ג'יגה בייט (פורמט Blu-ray) 50 ג'יגה בייט (פורמט Blu-ray) 100 ג'יגה בייט (בפורמט BDXL) |
2009 ואילך |
| Archival Disc (אנ') | 0.3-1 טרה בייט | 2014 ואילך |
| Ultra HD Blu-ray (אנ') | 50 ג'יגה בייט 66 ג'יגה בייט 100 ג'יגה בייט |
2015 ואילך |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Adedeji, Dr. Adewole. "COMBATING PIRACY THROUGH OPTICAL DISC PLANT REGULATION IN NIGERIA: PROSPECTS AND CHALLENGES" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-08-22. נבדק ב-2019-04-29.
