דנאה
 | |
| זאוס, בדמות גשם של זהב, מעבר את דנאה. אגרטל יווני עתיק (450–425 לפני הספירה), חבל בויאוטיה, יוון | |
| תרבות | דת יוון העתיקה |
|---|---|
| אב |
אקריסיוס  |
| אם |
אורידיקה |
| בן או בת זוג | זאוס, פולידקטס |
| צאצאים |
פרסאוס, Daunus |
  | |
במיתולוגיה היוונית דנאה (Danaë, ביוונית עתיקה: Δανάη) הייתה נסיכה מהעיר ארגוס ואמו של הגיבור פרסאוס. מיוחס לה ייסוד העיר ארדיה שבמחוז לאטיום (מחוז לאציו, הכולל את רומא).
דנאה במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנאה הייתה בתו היחידה של המלך אקריסיוס מארגוס. מאוכזב מהעדר בן זכר שאל המלך את האורקל מדלפי האם זה ישתנה. האורקל הודיע לו שלעולם לא ייוולד לו בן, עם זאת לבתו דנאה כן ייוולד בן, שבבוא היום יהרוג אותו. באותה תקופה לא היו לדנאה בנים, וכדי לשמר את המצב כלא אותה אקריסיוס בתא ארד שהוקם תחת חצר ארמונו (לפי גרסאות אחרות היא נכלאה במגדל ארד גבוה). דנאה הייתה אמורה להישאר כל ימי חייה בתא זה. עם זאת, זאוס מלך האלים חפץ בה, הגיע אליה בדמות גשם של זהב, אשר זלג מטה דרך גג החדר התת-קרקעי אל תוך רחמה, ועיבר אותה. זמן קצר לאחר מכן נולד בנם פרסאוס.
כשנודע הדבר למלך אקריסיוס, הוא לא רצה לעורר את זעם האלים על ידי הרג בתו ונכדו, ועל כן השליך את שניהם לים בתוך תיבת עץ. אל הים פוסידון וזאוס דאגו לכך שהם ישרדו, ובסופו של דבר התיבה נסחפה לחוף באי היווני סריפוס, שם נמצאה על ידי דיקטיס, אחיו של המלך פולידקטס, שגידל את פרסאוס עד בגרותו.
המלך פולידקטס הוקסם על ידי דנאה, אך היא לא גילתה בו שום עניין. לאחר דין ודברים עם פרסאוס, פולידקטס הסכים לא להתחתן עם דנאה אם פרסאוס יביא לו את ראשה של המדוזה מגורגון, דמות נשית מפלצתית שכל המביט בה ישירות היה הופך לאבן.
בסיועם של אלת החוכמה אתנה, אשר סיפקה לפרסאוס ראי שבעזרתו יוכל לראות את המדוזה בלי להביט בה ישירות, זאוס מלך האלים אשר סיפק לו חרב מעוקלת, האל הרמס אשר סיפק לו סנדלים בעלי כנפיים שבאמצעותם יוכל לעוף, אל השאול האדס אשר סיפק לו כובע שהפך אותו לבלתי נראה והנימפות הספרידיות שסיפקו לו תרמיל שבו יוכל לשמור את ראשה של המדוזה, הצליח פרסאוס לעמוד במשימה, ערף באמצעות החרב את ראשה של מדוזה ובדרכו חזרה אף הציל את אנדרומדה ונשא אותה לאישה.
כאשר חזר פרסאוס לסריפוס ובתרמילו ראשה של המדוזה, גילה שפולידטקס לא עמד בדיבורו והמשיך להטריד את אמו דנאה, ואף אנס אותה עד שנאלצה להימלט למקדש. פרסאוס התעמת עם פולידקטס אשר לא האמין לטענתו שערף את ראשה של המדוזה. כהוכחה, חשף פרסאוס את הראש לעיניו של פולידקטס, אשר הפך מיד לאבן.
מאוחר יותר, התגשמה נבואתו של האורקל. פרסאוס התוודע לנבואה וכדי להימנע מהריגת סבו החליט לא לבקר בארגוס. במקום זאת נסע ללאריסה, אשר בה נערכו המשחקים האולימפיים, שם הטיל כידון (לפי גרסאות אחרות דיסקוס) אשר פגע בטעות בראשו של אקריסיוס, שהיה בין הצופים, והרגו.
בספרות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרו מר מאני, משתמש הסופר א.ב. יהושע בדמותה של דנאה באופן אירוני בתיאורו את הספינה בה נשלחו יהודי קפריסין להשמדה. הדובר, הסמל הנאצי אגון ברונר הציעה, כ"מומחה לשינוי זהות ולידה", לשנות את שם האוניה לדנאה על שם הדמות המיתולוגית. בניגוד לדנאה, הנשלחת לטביעה בים, היהודים על האוניה נשלחים אל מותם דווקא ביבשה, ובניגוד לאלים המצילים אותה ומזכים אותה בחיים, המפציץ הבריטי המאתר את הספינה מפציץ אותה ורק מזרז את מותם של הנוסעים.
דנאה באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנאה מתוארת בכמה מציורי העירום המפורסמים ביותר, בין היתר על ידי אנטוניו דה קורג'ו, טיציאן ורמברנדט.[1]
-
-
-
-
-
ארטמיזיה ג'נטילסקי, בסביבות 1612 -
-
-
-
-
.JPG)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Sluijter, Eric Jan (2006). Rembrandt and the Female Nude. Amsterdam University Press. p. 221. ISBN 978-90-5356-837-8.