האב פייר
 | |||
| לידה |
5 באוגוסט 1912 הרובע הרביעי של ליון, צרפת  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בינואר 2007 (בגיל 94) הרובע החמישי של פריז, צרפת | ||
| שם לידה | Henri Marie Joseph Grouès | ||
| מדינה |
צרפת | ||
| מקום קבורה |
Esteville | ||
| השכלה |
Capuchin Friary | ||
| מפלגה |
התנועה הרפובליקנית העממית | ||
| |||
| פרסים והוקרה | |||
| |||
  | |||
האב פייר (Abbé Pierre; 5 באוגוסט 1912 - 22 בינואר 2007), או בשמו המקורי, אנרי מארי ז'וזף גרואה (Henri Marie Joseph Grouès) היה כומר קתולי צרפתי, אשר לחם בשורות הרזיסטאנס במלחמת העולם השנייה, ואחר כך שימש כחבר פרלמנט מטעם מפלגת התנועה הרפובליקנית העממית. בשנת 1949 ייסד את ארגון אמאוס (Emmaus), אשר פועל לספק עזרה לעניים, חסרי דיור ופליטים.
אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרואה נולד ב-5 באוגוסט 1912, בעיר ליון, למשפחה קתולית עשירה שעסקה במסחר במשי. הוא היה החמישי מתוך שמונה ילדים. כשהיה בן 16, החליט להפוך לנזיר, ובגיל 17 וחצי הצטרף לאחים הקפוצ'ינים, מסדר נזירי קתולי אשר התפתח מהפרנציסקנים. בשנת 1932 הצטרף למנזר בעיירה קרסט שבדרום צרפת, שם חי כשבע שנים. בשנת 1939 נאלץ לעזוב לאחר שפיתח דלקת ריאות. הוא שימש ככומר בבית חולים ולאחר מכן בבית יתומים. באפריל 1939 החל לשמש ככומר בכנסייה הקתולית בעיר גרנובל.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא גויס כמפקד שאינו קצין בחיל התעבורה ברכבת. בשנת 1942 החל לעזור בהברחה של יהודים אל שווייץ, שהייתה מדינה נייטרלית, בה לא נשקפה להם סכנה מהנאצים. הוא שימש כמפקד של אחת מהמחלקות של המאקי, לוחמי הגרילה הצרפתים שפעלו נגד הגרמנים. הוא עזר לאזרחים להתחמק מעבודות השירות שנאלצו לבצע עבור הגרמנים. הוא ייסד עיתון מחתרתי בשם L'Union patriotique indépendante. הוא נעצר פעמיים על ידי הגרמנים, פעם ראשונה בשנת 1944, אולם שוחרר במהרה, וברח לספרד, ומשם לגיברלטר, והצטרף לכוחות צרפת החופשית בראש דה-גול באלג'יריה. בצפון אפריקה שימש ככומר בספינת קרב בצי הצרפתי.
לאחר המלחמה הוא נבחר לשמש נציג באספה הלאומית, ממחוז מרת ומוזל, מטעם מפלגה עצמאית שהייתה קשורה לתנועה הרפובליקנית העממית. בבחירות 1946 נבחר בשנית, הפעם מטעם התנועה הרפובליקנית העממית. בשנת 1947 נבחר לשמש כסגן הנשיא של "הקונפדרציה העולמית", ארגון שניסה לארגן שיתוף פעולה פוליטי בצורת פדרציה בין כל מדינות העולם. הוא ייסד יחד עם אלבר קאמי ואנדרה ז'יד ועידת תמיכה בגארי דייוויס, אמריקאי שניסה לותר על האזרחות האמריקאית שלו, ובהמשך יצר את הפספורט העולמי.
בשנת 1950 פרש ממפלגת התנועה הרפובליקנית העממית, והצטרף למפלגה סוציאליסטית-נוצרית בשם Ligue de la jeune république, אולם בשנת 1951 החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים ולהתרכז בעזרה לחלשים בחברה. בעזרת כספי פיצויים מהעבודה בפרלמנט, רכש בית בפריז ושיפץ אותו, אשר היה לבסיס של תנועת אמאוס שהוא ייסד.
במהלך חיו היו לאב פייר יחסים מסובכים עם הכנסייה הקתולית הרשמית. הוא היה איש שמאל מובהק, ולא חשש לנקוט עמדה בנושאים חברתיים שונים. הוא יצא בביקורת לא פעם כנגד אורח החיים הראוותני בוותיקן, בין השאר כנגד הנסיעות היקרות של האפיפיור יוחנן פאולוס השני. הוא תמך בזכותן של נשים לשמש בכמורה בכנסייה הקתולית, וכן בנישואין של כמרים.
על אף שהיה אחת מהדמויות המרכזיות בציבור הצרפתי ובעולם הקתולי, מותו בשנת 2007 לא קיבל התייחסות מעיתון הוותיקן, ל'אוסרווטורה רומאנו ומהאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר. רק כעבור יממה מזכיר המדינה של הכס הקדוש, הקרדינל טארצ'יזיו ברטונה, יצא בהצהרה לזכרו, כשהוא מציין את "עזרתו למען העניים".
האב פייר זכה במשך שנים ארוכות בסקרים בצרפת כצרפתי הפופולרי ביותר במדינה. בשנת 2005 הגיע למקום השלישי בסקר של תחנת France 2 לגבי הצרפתים הדגולים ביותר בהיסטוריה, אחרי שארל דה גול ולואי פסטר. בשנת 2004 הוענק לו עיטור הצלב הגדול של לגיון הכבוד הצרפתי מטעם הנשיא ז'אק שיראק. בשנת 1991 הוענק לו פרס בלצן.
בשנת 2007 נפטר פייר בבית חולים בפריז בעקבות זיהום בריאות, כשהוא בן 94 במותו. הלווייתו נערכה בקתדרלת נוטרדאם שבפריז, בהשתתפות הנשיא, ז'אק שיראק, הנשיא לשעבר, ואלרי ז'יסקר ד'אסטן וראש הממשלה דומיניק דה וילפן. הוא נקבר בעיירה אסטביל (Esteville), במחוז סן-מריטים שבצפון צרפת, בה התגורר בעבר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרן האב פייר
- האב פייר מת בגיל 94, באתר וואלה!, 22 בינואר 2007
- האב פייר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)