האסון האווירי בצ'רקהי דאדרי
 | |
| המטוס הקזחי בתמונה משנת 1994 | |
| תאריך | 12 בנובמבר 1996 |
|---|---|
| מיקום | צ'רקהי דאדרי, הריאנה, הודו |
| גורם | טעות אנוש של טייסי קזחסטן איירליינס |
| קואורדינטות | 28°33′38″N 76°18′15″E / 28.560555555556°N 76.304166666667°E |
| הרוגים | 349 (כולם) |
| פצועים |
0  |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס 1 | |
| כלי טיס | בואינג 747-100B |
| מספר זנב | HZ-AIH |
| מוצא | נמל התעופה ניו דלהי אינדירה גנדי |
| יעד | נמל התעופה הבינלאומי של דהראן |
| מפעיל | סעודי ערביין איירליינס |
| נוסעים | 289 |
| אנשי צוות | 23 |
| ניצולים | 0 |
| כלי טיס 2 | |
| כלי טיס | איליושין Il-76 |
| מספר זנב | UN-76435 |
| מוצא | נמל התעופה הבינלאומי של שימקנט |
| יעד | נמל התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי |
| מפעיל | קזחסטן איירליינס |
| נוסעים | 27 |
| אנשי צוות | 10 |
| ניצולים | 0 |
 | |
  | |
האסון האווירי בצ'רקהי דאדרי היה אסון תעופה שאירע בשמי צפון הודו ב-12 בנובמבר 1996, כאשר שני מטוסי נוסעים פגעו זה בזה ממערב לשדה התעופה הבינלאומי של העיר ניו דלהי, ועקב כך צללו והתרסקו על הקרקע. בתאונה נספו כל הנוסעים ואנשי הצוות שהיו בשני המטוסים – 349 אנשים. מבחינת מספר הנספים הייתה זו תאונת ההתנגשות האווירית החמורה ביותר שאירעה עד כה.
המטוסים המעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטוסים שהיו מעורבים בתאונה הם:
- מטוס מדגם בואינג 747 של חברת התעופה סעודי ערביין איירליינס (Saudi Arabian Airlines), שנשא 312 נוסעים ואנשי צוות (טיסה SV763). במטוס זה היו שני טייסים;
- מטוס מדגם איליושין 76 של חברת התעופה קזחסטן איירליינס, שבו היו 37 נוסעים ואנשי צוות (טיסה KZK1907). היה זה מטוס צבאי שהוסב לשימוש אזרחי, והיו בו שלושה אנשי צוות טיסה - שני טייסים וקצין קשר.
התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטוס הסעודי המריא בשעה 18:00 לערך משדה התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי בעיר ניו דלהי, וטס לכיוון מערב. באותה עת התקרב המטוס הקזחי אל שדה התעופה ממערב כשפניו לכיוון מזרח.
שני המטוסים נעו זה מול זה באותו נתיב טיסה, אך בהתאם לנוהל שהיה נהוג בשדה התעופה אינדירה גנדי, היה עליהם לנוע בגבהים שונים שיבטיחו הפרדה בטוחה ביניהם: על מטוסים המתרחקים מן השדה מערבה לטוס בגובה של מספר זוגי של אלפי רגל, ועל מטוסים המתקרבים אליו ממערב היה לטוס בגובה של מספר אי זוגי של אלפי רגל.
המטוס הסעודי נסק לגובה של 10,000 רגל, ולאחר מכן הורה לו פקח בקרת הגישה של שדה התעופה לנסוק לגובה של 14,000 רגל. המטוס הקזחי, שטס בגובה של 24,000 רגל, קיבל הוראה מפקח בקרת הגישה להנמיך לגובה של 15,000 רגל, וטייסיו דיווחו כי כך עשו. באופן זה היה אמור להיווצר בין שני המטוסים הפרש גבהים של 1,000 רגל (כ-305 מטר), שיבטיח קיום מרווח בטוח ביניהם. פקח בקרת הגישה גם העיר למטוס הקזחי לשים לב לנוכחותו של המטוס הסעודי בשעה 12 שלו (כלומר, בכיוון ישר מולו).
למרות ההפרדה שהייתה אמורה להיות בגובהי הטיסות, פגעו שני המטוסים זה בזה. זנבו של המטוס הסעודי נקרע בהתנגשות, וכנפו של המטוס הקזחי נפגעה. שני המטוסים לא הצליחו להחלץ מהפגיעה, עלו באש והתרסקו על הקרקע במרחק של מספר קילומטרים זה מזה, ליד העיירה צ'רקהי דאדרי (Charkhi Dadri), כמאה קילומטרים ממערב לניו דלהי.
החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חקירה אודות הסיבות לתאונה נפתחה ביום ההתרסקות. החשד הראשוני היה כי התאונה אירעה עקב טעות מצדו של פקח בקרת הגישה, אך במהרה הגיעו החוקרים למסקנה כי לא נפל שום פגם בפעולותיו.
הקופסאות השחורות של שני המטוסים (מקלט נתוני הטיסה ורשמקול תא הטייס) נמצאו, ונשלחו לבריטניה לניתוח במעבדות הזרוע לחקירת התאונות האוויריות הבריטית (AAIB).
מסקנת החוקרים הייתה כי המטוס הסעודי נמצא בעת ההתנגשות בגובה שבו היה אמור להימצא (על פי מד הגובה שלו שנמצא בין שרידיו, הוא היה בגובה של 14,108 רגל), ואילו המטוס הקזחי היה באותה עת בגובה נמוך מזה שבו אמור היה להיות – ולמעשה בגובה שבו טס המטוס הסעודי, דבר שהביא לפגיעת שני המטוסים זה בזה.
החוקרים הגיעו למסקנה שהטעות הקטלנית של הצוות הקזחי נבעה ממספר גורמים. ראשית, רמת השפה האנגלית של אנשי הצוות הקזחי לא הייתה גבוהה, אף שהם עברו בחינה רשמית בתחום זה, ולכן התקשורת שלהם עם פקח הטיסה הייתה לקויה. שנית, גם התקשורת בין קצין הקשר (שניהל את התקשורת עם פקח הטיסה ההודי) לבין הטייסים הייתה לקויה, ולכן טעה קצין הקשר בדבר הגובה שבו נמצא המטוס למעשה. קצין הקשר הקזחי דיווח לפקח הטיסה בטעות כי המטוס מתייצב בגובה של 15,000 רגל, בעוד שלמעשה המשיך המטוס להנמיך עד גובה של 14,000 רגל לערך. בנוסף, לוח המכשירים של קצין הקשר לא כלל מד גובה, והיה עליו להסתמך על מדי הגובה שהיו קבועים בלוחות הבקרה של הטייסים, במרחק מה ממקום מושבו.
בעת התאונה הייתה בשדה התעופה אינדירה גנדי מערכת מכ"ם מיושנת, אשר לא הציגה בפני פקחי הטיסה את הגובה שבו נמצא כל מטוס שבאזור הפיקוח שלהם, אלא רק את מיקומם. על מנת לדעת את הגובה שבו נמצא כל מטוס היה על הפקחים להסתמך על דיווחי הטייסים. מסיבה זו לא הייתה לפקח הטיסה שעקב אחרי שני המטוסים שהתרסקו כל אפשרות להיווכח באופן עצמאי ששניהם נמצאים למעשה באותו גובה.
זמן רב לפני התאונה הזמינו השלטונות ההודיים מערכת מכ"ם חדישה יותר להתקנה בשדה התעופה אינדירה גנדי – מערכת שהייתה מציגה בפני הפקחים באופן אוטומטי גם את גובה הטיסה של כל מטוס. המערכת הייתה אמורה להיות מותקנת בשדה התעופה כשבועיים לפני מועד התאונה, אך הדבר לא נעשה. לאחר התאונה הורכבה המערכת בשדה התעופה. מאז ואילך לא אירעו בו תאונות נוספות, אך אירעו בשמיו שלושה אירועים של כמעט-תאונה.
תוכנית טלוויזיה על האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק של סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית תעופה בחקירה הוקדש לאסון צ'רקהי דאדרי. המידע המובא בערך זה מבוסס על פרטים שהובאו בתוכנית זו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיק התאונה והיסטוריית המטוס של האסון האווירי בצ'רקהי דאדרי - מטוס בואינג 747, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
- תיק התאונה והיסטוריית המטוס של האסון האווירי בצ'רקהי דאדרי - מטוס איליושין 76, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)