הביטחון המסכל (הרשות הפלסטינית)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית |
| תאריך הקמה |
1994  |
  | |
הביטחון המסכל - הבמ"ס (ערבית: الأمن الوقائي, בתעתיק מדויק: אלאמן אלוקאא'י) הוא מנגנון ביטחון של הרשות הפלסטינית שהוקם בעקבות הסכמי אוסלו. ייעודו המוצהר של המנגנון הוא לשמור על יציבות הרשות ולסכל טרור. בשונה ממנגנונים אחרים, "הביטחון המסכל" לא הוקם על ידי אנשי פת"ח שהגיעו לשטחי הרשות הפלסטינית יחד עם ערפאת, אלא על ידי פעילי פת"ח מה"פנים" (כלומר, שחיו בשטחים עוד טרם הסכמי אוסלו – בעיקר התנזים). המנגנון הוקם למעשה כשני מנגנונים נפרדים לחלוטין (ולעיתים אף יריבים פוליטיים משמעותיים) בגדה המערבית וברצועת עזה. ההשראה למנגנונים אלה הגיעה מהשב"כ הישראלי – ארגון מודיעיני חזק המשלב פעילות מודיעינית חשאית עם פעילות מבצעית גלויה.
בגדה המערבית עמד בראש המנגנון ג'יבריל רג'וב עד שהודח על ידי ערפאת בשנת 2002 במהלך מבצע חומת מגן. מתחילת האינתיפאדה השנייה, ובפרט לאחר הדחתו של רג'וב, הפך המנגנון מהכוח הפלסטיני החזק והמשמעותי ביותר בגדה למנגנון חלש ובלתי פעיל כמעט לחלוטין, בדומה למצבם של המנגנונים האחרים מאז.
ברצועת עזה עמד בראש המנגנון מוחמד דחלאן, עד שהתפטר מתפקידו זמן לא רב לאחר הדחתו של רג'וב. גם המנגנון ברצועת עזה הידרדר והפסיק כמעט לחלוטין להיות פעיל, בדומה למקבילו בגדה המערבית. בתחילת האינתיפאדה השנייה האשימה מערכת הביטחון הישראלית את המנגנון במתן חסות לטרור, הברחות נשק, ולעיתים אף מעורבות של ממש בפיגועים.[1]
כיום המנגנון ביהודה ושומרון קיים עדיין, אך מקבילו ברצועת עזה נעלם לחלוטין מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה, במהלכה נמלטו רבים מאנשיו מהרצועה לכיוון מצרים. ייעודו המרכזי של המנגנון בגדה הוא עצירת פעולות חמאס ביהודה ושומרון. המנגנון מונה כ-4,000 חיילים ומפעיל 17 בתי מעצר לצד רשת גדולה של מודיעים בשכר העוקבים אחר פעילות חמאס.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני רובינשטיין, סופו של מנגנון הביטחון המסכל, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
- אבישי עברי, צבא הרפאים ממשיך לגדול, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 באוקטובר 2010
- דוד בדין, מאמץ הרש"פ לכונן כוח מזוין - באימון יועצים מן האיחוד האירופי, קנדה וארצות הברית
- שמעון כהן, במרתפים האפלים של הרש"פ, באתר ערוץ 7, 24 באוגוסט 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חגי הוברמן, מוחמד יושיענו, באתר ערוץ 7, 5 באוגוסט 2004
- ^ אסף גיבור, מנגנוני הכחשה, מקור ראשון, "יומן", גיליון 716, כ"ה בניסן התשע"א, 29 באפריל 2011
